עצב וגעגועים משתלטים על כל גופי
אוטמים ומשבשים מהלכים ומחשבות במוחי
רק סיימתי לאחל בפוסט הקודם "בשורות טובות"
וכבר הכו בי כמה מהן - אך מהצד של הרעות
פציעה קשה ומוות של חבר יקר
אחד שלא מותיר עין יבשה בעת שמוזכר
אהוב ואהוד חבר אמיתי בכל רמ"ח איבריו
חסר לי כל כך - פתאום נעלמת לי ... - מי ככה חשב...???
המועקה בלב כבדה וקשה
אין חשק לכלום - רק לבטלה עזה
לא לאכול לא לכתוב לא לראות אף אחד
רק לבכות ולהתאבל על יחיד ומיוחד
כועס עליך שכך לי נעלמת
למרות שאולי מוקדם מדי נכנעת
וגם אם לא הייתה זו ההחלטה שלך
היית לפחות (כתמיד) מציע לי להצטרף עמך
העיניים אדומות מדמעות
האף נוזל ומשחית מטפחות
מי אמר שגברים רק בלילה בוכים?!
ואני דמעותיי ניגרות גם בחוצות ובדרכים
היה שלום חבר אמיתי
ותהיה מליץ יושר שם (גם) עבורי
אולי בזכות התערבותך ידאגו לי שם במרומים
ושאזכה בשמחה ובקצת יותר חיים מאושרים
אוהב אותך ואזכורך לעולמים
לחבר האמיתי שלי שכרגע מרחף מעל העבים!
לפני 13 שנים. 25 באוקטובר 2011 בשעה 11:51