...הוצא מהקשרו...

הטלפון צלצל שוב ושוב,
ניסיתי להתחמק אך חששתי כי הנושא חשוב.
עניתי בהיסוס,
ומעברו השני נשמע קול כעוס.
נראה לך הגיוני שאני צריכה להמתין שתענה?!
להבא תדע לך שגם על כך אתה צפוי להענש!
מתי אתה יכול להגיע? - נשאלתי מייד,
בעוד אני בולע רוק, מתנשם ונרעד.
אהממ... גימגמתי בנסיון להרוויח זמן,
תגיע מחר על הבוקר לביתי שליד הגן.
כן עניתי מלכה אהובה,
אמצא כבר תירוץ ל"חוקית" ואתייצב בדירה.
יהיה משהו מיוחד שאלתי בחיל ורעדה?!
סתום תגיע ותיווכח,
השיבה לי בקצרה כך.
למחרת קמתי כהרגלי,
התגלחתי, התקלחתי ויצאתי אל דרכי.
הגעתי אל ביתה לא רחוק ממעוני,
רגליי רועדות מהצינה שבחוץ.
אך בעיקר עקב היותי קצת לחוץ.
היכנס, קידמה את פני מלכתי,
לבושה בחלוק וחיוכה מאיר לעברי.
אני פוסע אל החדר ונעמד.
והיא מתיישבת על כיסאה הניצב בדד.
כלום, שכחת את הכללים שמסרתי?
שאלה אותי גומעת קפה מספלה בשאנטי.
לא, גימגמתי...
ומייד התפשטתי.
נשארתי עומד כשתחתון לגופי בלבד,
לא מספיק ענתה היא ופניה הרצינו מייד.
גש אליי! ציווחה היא לעברי,
מייד התקרבתי לכס המלוכה נבוך כולי.
היא אחזה בשרביט דקה וארוכה,
כזו שבעלטה ששררה - לא ממש הבנתי ייעודה.
התקרב יותר הטיחה בי,
זאת עשיתי וקרבתי אליה את גופי.
החזק את סיפלי בשתי ידייך,
עמוד בדום ועצום עינייך.
עשיתי את אשר נתבקשתי,
וחיממתי ידיי מהספל המהביל שהחזקתי.
אך לא זכיתי להינות רבות,
כשהיא בחוזקה את תחתוני משכה בלא לאות.
חשתי כי עם התחתון כמעט ונתלש גם האיבר,
הבטתי מטה והיא תמהר ותאמר:
עצום את עיניך ואל תביט כלל,
אעשה ככל העולה על ליבי ובכלל.
חשתי את האיבר מתנדנד בפרעות,
וידעתי כי נהנית מזה ועל כן ממשיכה ברשעות.
שלא תישפך טיפה מהספל,
סיננה היא תוך שהיא שולפת קצה חבל.
אני מרשה לך לפקוח את העיניים,
ולהביט במעשיי - אך לא בשדיים.
רק עתה שמתי לב כי חלוקה מונח ברישול,
ושדיה בו רוטטים כמבקשים לצאת לטיול.
היא נהנית לראותיני כך חסר אונים,
בייחוד כשמטפלת בחוזקה באיברי ומסבה לו כאבים.
צחוק גדול מלווה את מעשיה,
כך נוהגת היא בכל עבדיה.
לאחר שהשתעשעה בי למכביר,
קמה ומשכה אותי לחדר השני אל הקיר.
היא כיסתה את עיניי במטפחת ריחנית ורכה,
והובילה אותי בהנהגת השרביט שאחזה בידה.
היא העמידה אותי בדבי אל הקיר,
צליל מתכות נשמע באוזניי ומזכיר.
היא קשרה את ידיי ורגליי לקרסים,
וכך מצאתי עצמי צלוב וקשור בחבלים.
היא קרבה את כיסאה למולי,
שתתה מהקפה והחלה להסביר לי.
היה חשוב לי כי היום תגיע לכאן,
כיוון שהבטחתי עזרה לנזקקים שלא היה להם ללמוד היכן.
מייד תבוא לעזרי עוד מלכה,
אמנם אינך מכירה - אך היא חברתי הטובה.
ולזו המלכה שיפחה חדשה,
שאינה מכירה גופו של גבר בכלל.
נעשה לה שיעור קצר,
בייחוד נושא תפקודו של האיבר.
לא מלכתי, ביקשתי והתחננתי לעברה,
מביט בפניה המחוייכות ובציוד הסדור בצד בקפידה.
אל תדאג ענתה היא - אשמור עליך היטב,
תוך כדי שסטרה על איברי וגרמה לו לכאב.
היא הביאה שני כסאות נוספים,
והוסיפה על השידה מעט דברים.
הדליקה נירות ריחניים,
עתה החפצים נראו בהחלט כואבים.
המזגן חימם את החדר,
ואלמלא האורחות - הייתי חש לבטח בסדר.
ועתה סיננה ואמרה באוזני בלחישה,
אני צריכה להתכונן והגניבה צביטה.
אנא מלכתי ... שחררי אותי בבקשה...
שתוק! אמרה והחלה ללטף את האיבר בהנאה.
הוא תמיד שיטף עימה פעולה,
ומייד נעמד זקוף ומוכן למשימה.
יפה חייכה היא כמרוצה מעצמה,
ועתה בכדי שלא יכזיב - נרכיב עליו טבעת הדוקה.
היא הרכיבה במיומנות טבעת לוחצת,
ויצאה מהחדר בסערה שוצפת.
נשארתי כך קשור ל"איקס" - כפוי,
כשהיא בחדר השני מכינה הביקור הצפוי.
מקשיב לרחשים הבוקעים,
מהרהר ומחשב מהלכים ופחדים.
עתה אני שומע קולות נקישות עקבים,
צלצול בדלת וקולות נשיים.
צחקוקים ודיבורים בסלון המרוחק,
קומקום קפה, צחוק - וגרוני נחנק.
עתה הקולות נשמעו קרובים יותר,
ואף הצלחתי לשמוע ולהבין את הדובר.
אין ספק כי מתבדחות הן עלי - זה ברור,
מתכננות את מעשיהן וצוחקות צחוק מלחיץ וארור.
לפתע פסקו הקולות הרמים,
וקול עדין שואל היכן השירותים?
המלכה מסבירה לה אנה לפנות,
כשצעדיה קרבים תחילה בקול ענות.
עומד אני קשור כשמבושיי חשופים.
טבעת לאיברי הזקור לפנים,
הצעדים קרבים ופזיזים,
לחדר בו מצוי אני - קרבים.
היא נכנסת לחדר - עלמה צעירה,
ואיך שמביטה בי נמלאת מבוכה.
סליחה... היא מסננת ומסמיקה
ויוצאת במהירות ושבה על עקבה.
קול צחוק מתגלגל אז בדירה,
הפתיה "נפלה" בזו המתיחה.
וכך לכל צחוקן הנלעג והמשפיל,
שבה היא אליהן בחיוך אוויל.
ואני "עיגול" שכמותי הקשור ל"איקס" זדוני,
ממתין בהכנעה לקול צחוקן מבוייש לגזר דיני...