סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני 12 שנים. 22 בפברואר 2012 בשעה 14:17

הגעתי לביקורת שגרתית במרפאה
כזו שנקבעה מזמן עקב בעיה
הגעתי לפני הזמן וניגשתי לפקידת הקבלה
העפתי עליה מבט בוחן עד שהיא אלי התפנתה
מביטה בעיניה התכולות על מסך המחשב שבמשרדה
נקודת חן לצד שפתה - אין ספק כי נאה היא ויפה
הגיע תורי ובצעד מהוסס מגיש לה את ההפניה
היא מביטה בי וקוראת ההפניה שנמסרה לידה
בהפניה כתובה סיבת הפניה
אך בשפה רפואית היא כתובה
כך שלא כל פקידת תבין ותדע
מהי בעצם הבעיה שבגינה פונים למרפאה
לפתע חיוך חושף רחב נמרח על פרצופה
והיא מביטה בי בעיניים יפות ומלאות רוך וחמלה
למרות שאינה אומרת דבר חש אני מבוכה
יש לי הרושם כי היא יודעת מה הסיבה...
היא ניגשת למחשב ומקלידה דבר מה
כשהצעיף שעל חזה זז וחושף את מחשופה
הגיא העמוק המפריד בין שדיה במחשוף נפער למולי
שדיה רוטטים עת מקלידה היא כשמעת-לעת מביטה היא לעברי
היא מנחה אותי לשבת ליד החדר להמתין
"יקראו לך" אומרת לי ובמחשופה הנדיב שוב מבחין
אני יושב וממתין אך את עיני ממנה מתקשה להסיר
גם את האיבר שהזדקר לו עתה במכנס לא יכול להסתיר
מקווה שיירגע עד שיגיע תורי
ובעוד שמניח עליו את המעיל נשמע קולה של הפקידה קורה בשמי
אני קם כשהמעיל מלפנים מנסה להסתיר
ניגש לדלפק ושואל לרצונה כשליבי פועם ואני מחוויר
ואז בלי כל הכנה יורה לעברי שאלות
מתי ביצעת את הפרוצדורה ואצל מי ממתינה אני לתשובות
אני מגמגם משהו ועיניה כחולות וגדולות
חיוכה ענוג וקולה מתוק בשומעה את תשובותי המגומגמות
אוקיי הבנתי - היא חוזרת על שאמרתי בקול
ועתה אני משוכנע שגם האישה המרוחקת הלבושה בכחול
שמעה לבטח את שהסתרתי מכל
עכשין ללא ספק נחשף קלוני לעיני כל
גש לשירותים והבא דגימה
אמרה תוך שמגישה לידי מבחנה
ניגשתי ועשיתי כמצוותה
כשלאחר מס' דקות שב כשהכוסית מלאה
זריז אתה - היא אלי חייכה
ואני נבוך ומסמיק מההערה
גש בבקשה לחדר 23 אמרה
היכן שאלתי מנסה להסתיר המבוכה
לשם הצביעה לי ומחשופה שוב נחשף
לחדר 23 - שם תתבצע הבדיקה
נכנסתי בצעד מהוסס לחדר המיועד
שנמצא ריק ורק אני ניצב בו בדד
לפתע נפתחת דלת צדדית
בוא לכאן נשמעת קריאה קולית
אני נכנס ומגלה כי אחרי המבואה
מרפאה מסודרת ומאחורי המכתביה - רופאה
שב היא אומרת ונוקבת בשמי בקול קר ומנוכר
בעלת מבטא כבד למרות שעולה הרושם שעלתה לארץ זה מכבר
כן - מה הבעיה? שואלת היא ובעצמה כבר עונה
אני רואה שהופנתה שוב עקב חזרת הבעיה
מה יהיה? היא שואלת ואלי חודר מבטה
נו טוב... נבדוק ונראה מה לעשות
תכנס לחדר... לבדוק... - מייד תגיע אחות
אני נכנס לחדר מחומם ונעים
כשווילון מסתיר את מרבית החדר מלפנים
נכנסת אחות צעירה לבושה במדי תכלת
צעירה, לא יפה - אך חיננית למראה וביחס לצוות
היא אינה מחייכת למרות שמראה פניה חם
אוחזת בידיה מגש כלים מכוסה ומניחה מהם פה ושם
היכנס לשם - היא אומרת ותתפשט לגמרי
תלבש החלוק ותחזור לכאן אחרי
אני נכנס אל מאחורי הווילון והלב פועם בחוזקה
שומע את קבקביה נוקשים ברצפה בעת הילוכה
שומע את הכלים אותם היא מסדרת
מספריים, מלקחיים פדים ועוד חפצים עליהם לא מוותרת
להסיר תחתון?! אני שואל במבוכה
ואיך תבדק אם תשאר לבוש היא מייד ענתה בצעקה
צא כשרק החלוק לגופך
ותזדרז בבקשה כבר צריך לסיים אתך
אני יוצא כשהחלוק פתוח מאחור לרוחה מהוסס
לפחות האיבר מכוסה ... מהרהר לעצמי תוך שפוסע בצעד גס
שב כאן מצביעה היא על מיטה בפינה
ואני יושב וממתין לבדיקה
היא יוצאת וחוזרת עם הרופאה
עוטות על ידיהן כפפות ועל פניהן מסכה
"בוא נבדוק" פותחת ואומרת הרופאה
תניח כאן את הרגליים מצביעה היא על סד במיטה
אני יושב על כיסא כשרגליי מפושקות לרווחה
והאחות דוחפת עגלת כלים בקול חריקה
הרופאה מתיישבת על כיסא ואלי קרבה
ועד שמבין מה קורה את החלוק הרימה ואת האיבר חשפה
איני רואה מה היא בדיוק עושה
רק מבין שעל האיבר היא כרגע מביטה
היא אומרת דבר מה לאחות
והיא ניגשת לארון ופוסעת כשבידה משהו שלא מצליח לראות
"עכשיו בודקים" היא אומרת ומושיטה ידיים
חש בלחיצה חזקה פתאומית הנמשכת כ-דקותיים

...
צר לי כי עלי להפסיק את תיאור האירוע כפי שהיה
אך מבטיח להמשיך ולספר - אך ורק אם תהיה דרישה...!!!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י