לפני 12 שנים. 25 באפריל 2012 בשעה 10:31
היום אנו זוכרים את החברים שנפלו
כמעט בכל יום פוגשים באחרים ש...רק נפצעו
שרק בזכותם אנו פה יושבים לבטח
גם אם החיים במדינה לעיתים רויים גם במתח
לא שוכחים אנו את "קורבנות השלום"
שקיפחו את חייהם משום שהתנפצה שוב ושוב על פנינו
מסרבים להאמין למה ששומעות אוזנינו ומתחלחלים ממראה עיננו
אך בפתחו של חג העצמאות
הקרב ובא עלינו - זו המציאות
שואל את עצמי שוב ושוב
האם בחיי עצמאות וחירות אני רוצה
או דווקא בעבדות ושעבוד מתאווה
לא ידידיי... אל תטעו בזה
לא שואף לשעבוד על/מ עם אחר רוצה...
אלא שעבוד לך המלכה האהובה
והקרבת גופי ואיברי למענה...!!!