סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני 11 שנים. 19 בפברואר 2013 בשעה 15:37

תקופה ארוכה הוא לא נפגש עמה

אך הבוקר התעורר ובנייד מצא ממנה הודעה

"...תחזור אלי...!" כך נכתב בפשטות

ובגופו לפתע אחזה התרגשות

מענין מה היא רוצה

ומה פתאום שלחה היא לי הודעה

ביד מהוססת חייג אליה - הטלפון מצלצל פעם אחר פעם ואין מענה

הוא עומד לנתק ומנחם עצמו שכנראה בטעות הגיעה אליו ההודעה, והכל - אין זה משנה

לפתע הוא שומע את קולה מעברו השני של הקו

היכן נעלמת? ומה שלומך? היא שואלת כבדרך אגב 

הוא מגמגם משהו לא ברור והיא שואלת אם נמצא היום בחופשה

לא - הוא אומר בעוד מס' שעות חייב להתייצב בעבודה - יש לי שם ישיבה דחופה

מצויין היא אומרת - תגיע אלי עכשיו - חייבת לדבר אתך על דבר מה

הוא מנסה להתחמק בתירוצים שונים - אך היא בלשונה החדה מכניעה אותו כעבור דקה

הוא מגיע לביתה הכתובת ידועה

מצלצל בפעמון והדלת נפתחת לרווחה

הוא נכנס פנימה מביט סביב לראות אם דבר מה בנתיים השתנה

כיוון שכאן היה לפני תקופה מאוד מאוד ארוכה

הדלת נטרקה אחריו וננעלה במנעול ובריח

ומרוב פחד החוויר הוא כסיד המשוח על טיח

היא ניצבה מולו במלוא הדרה

תמירה ונאה - וזאת למרות גילה

לבשה היא שמלה קייצית קלילה 

צמיד על רגלה היחפה

והיא מביטה בו בלי אומר כשעה קלה

היא מהסה אותו כשניסה לומר דבר מה

ובמשיכה קלה הובילה אותו לחדרה

"תתפשט!" - היא עליו פקדה

מביט הוא סביב ומבין באיזו צרה נמצא

הוא ניסה להימלט מהדירה

אך היא אותו מייד אחזה

ואת פרק ידו לעמוד בחדר אזקה

"יש לך שתי ברירות" - לו היא אמרה

או שתעשה כל מה שלך אומר - אליו חייכה בהתרסה

או שאעשה מה שאני ארצה - גם נגד רצונך - המשיכה וחייכה

הוא ניסה להתנגד והתפתל במקומו

מביטה באומלל ונהנית כך לראותו

אל תאגה טיפשון שלי - תגיע בזמן לישיבה

אבל כך יקרה רק לאחר שאעשה בך מה שחפצה

ברירה רבה לו כבר לו הייתה

שכן האזיקים שהושמו במפתיע על ידו מנעו ממנו את אופציית הבריחה

הוא זעק לעזרה - וככל שצעק וקרא

כך צחוקה הפך שטני ומעורר אימה

היא הדליקה נורה שהאירה את שולחן עבודתה

שם היו מונחים מבחר מכלי עבודתה

כלי עינוי שונים ומשונים שעינו עוד לא ראתה

היא קראה מחשבותיו ורמזה לו כי מייד יווכח בהם בפעולה

היא אזקה את ידו השניה

ותלשה מעליו את החולצה

העבירה ציפורניים בבשרו וסימנים עמם חרטה

והוא משתולל קשור בבעתה

מכנסיו הופשלו ועמם התחתון שכיסה

ערום כביום היוולדו כעת עמד מולה

"הצבא צועד על קיבתו" - ציטטה

ועל כן נתחיל תחילה בארוחה קלה

היא נטלה כיסא והתיישבה למולו

כך שהייתה קרובה מאוד לאיברו

"מתי אוננת או או שכבת עם אשה?" שאלה

הוא נבוך ומבוייש - לא ענה על התשובה לה ציפתה

סטירה מצלצלת שניטחה על פניו מלווים בחיוכה

מבהירים לו שכדאי להשמע למי שכרגע ידה על העליונה

"אחכה עוד זמן רב לתשובה?!"

וסטרה לו שוב בלחי השניה

"...שבוע..." הוא גמגם מבוייש

ושוב חיוך רחב את פניה כבש

אם כך אמרה היא תוך שהיא ממששת את אשכיו

הנך בוודאי גדוש ומלא - המשיכה כשהיא לשה את מבושיו

הגיעה עתה שעת החליבה

ומעוניינת אני שלא תאבד אף טיפה

היא החלה ללטף את איבר מינו הזקור שהגיב לה מייד

והורתה לו להודיע לה לפני שגומר - תוך שהיא חופנת בידה שד

הוא היה מגורה בטירוף

רעד עבר לו בעת מגעה בגוף

לאחר דקות בודדות לה הודיע

כי הנה...כבר... זה מגיע

היא נטלה צלחת זכוכית שקופה וגדולה

והניחה עליה את העטרה

היא המשיכה לגעת בנקודה הרגישה

ואיברו קפץ וירה את שאגר בסערה

הצלחת התמלאה בזרע לבן וחם

היא המשיכה לחלוב את האיבר עד שנדם

עתה היא אמרה לו במתיקות שפתיים

נקה הצלחת שלכלכת לפני דקותיים

היא קרבה את הצלחת לפיו

וידעה כי שונא הוא לטעום מה"שכיב"

אין לנו הרבה זמן והמלאכה עוד רבה

והצביעה על השולחן העמוס בכלי העבודה

היא נטלה באצבעה מהנוזל הלבן

והכניסה לפיו והוא מתפתל במקומו ומילל כתן

הוא נאלץ ללקק את אצבעותיה המרוחות בזרעו

זו רק המנה הראשונה - חייכה לעברו

שפתיו נטפו משיירי זרעו אותו בלע

ונראה הוא כעולל שעדיין לא למד את הרגלי האכילה

השעון מתקתק בעצבנות והוא כבר צריך לצאת לעבודה

אך את שאר המאורע - אשאיר (אולי) לפרק הבא...!!! 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י