לפני 11 שנים. 14 ביולי 2013 בשעה 11:48
הוא נמתח קלות ומתנפח,
זה לא מכאיב ובוודאי זה לא מה שגורם לי להתייפח.
רק מהמחשבה החולפת במוחי,
מקול גבירה/כנועה או מגע מרפרף וחינני.
עומד הוא על שלו ודורש את המנה היומית,
גם אם מוגשת במלואה ואף ייסתפק במצבו רק ב...חלקית.
זע ונד מקיש הוא בראשו,
ואינו מתחבט בבגד שמכסה אותו.
גורם הוא לאי-נוחות ולמבוכה,
אך הוא מעוניין אך ורק להשיג את המטרה.
צר לי איברי כי לא אוכל להשביע רעבונך,
לא תבין זאת ... אני יודע... אך ... - קצרה ידי מלהושיעך!