לפני 11 שנים. 2 בספטמבר 2013 בשעה 8:40
מסתכל אני עליו והוא מחזיר מבט,
מיישיר אליו מבט והוא את ראשו מרכין מעט.
מסמיק אני מהמחשבה אך כיפתו סגלגלה,
אני מוחה דימעה ומקודקודו גם ניגרת אז טיפה שקופה.
נע באי שקט ובתזזית,
וכשמביט בו מזהה גם אצלו סוג של עווית.
כל מגע בי גורם לדריכות,
והוא משתדל לעמוד בזקיפות.
כמהה הוא לתשומת לב והתעללות,
וכמוהו מוכן אני להתמסרות.
קווים דומים לנו אך גם שונים,
בייחוד מה שמשותף לנו כרגע הוא ששנינו לאיש לא באמת נחוצים...!!!
