...הוצא מהקשרו...

קיבלתי את הכתובת באדומה,

ובדקתי בGPS זמני הגעה.

היא מראש הודיעה לי כי זו תהיה רק פגישה קצרה,

רק להיכרות - ובהרחבת הקשר עמי עתה ובכלל - כלל אינה חפצה.

"תשקול טוב אם לא חבל לך על זמנך" - לי אמרה,

אך אני החלטתי כי שוה לי להתאמץ ולהגיע להכירה.

ביטלתי פגישת עבודה מתוכננת שלי נקבעה

ויצאתי אל עבר נקודת המפגש שממני גאוגרפית די רחוקה.

כבר ביציאה מביתי "חוקי מרפי" התחילו בי מזנבים,

עומס תנועה לא שגרתי - שבגינו בטוח לי יהיו עיכובים.

התקשרתי מייד והתרעתי על האיחור הממשמש ובא,

"לא נורא" היא הרגיעה אותי - אך בהמשך קצת כעסה.

נוסע במהירות מנסה להדביק את הזמן האבוד,

מתפלל כל הדרך שלא אטעה ואלך לאיבוד.

מחשבות משתוללות במוחי לקראת הפגישה,

מנסה לנחש איך היא תהיה ועל מה ייסוב תוכנה.

אך מהר מאוד המחשבות הפכו לדאגות,

שכן ה-GPS החליט לצאת לפגרה בדיוק לפני הפניות הרבות.

לא מכיר כלל את האזור מנסה אותו תוך כדי נהיגה לתפעל,

אך הוא בסורו עובד לדקות אחדות ושוב "נופל".

השעון "רץ" ואני כבר באיחור,

והטלפון ממנה גורם לי לחשוש מניכור.

בדרך לא דרך בלי GPS והמון אינטואיציה וניסים,

הגעתי למקום בלי יכולת לתת להצלחה זו הסברים.

ניסיתי לחייג אליה כי הגעתי אך מכשירה שבק חיים,

כשלפתע ניגשת אלי בחורה ואומרת לי בחיוך קטן - "להכיר נעים".

מופתע והמום מהעובדה ש"עלי היא לפתע נפלה",

ואני מנסה לגמגם משהו ולהסדיר נשימה.

אני מושיט לה יד רפה,

והיא משיבה לי בלחיצה חזקה.

ליבי הלם בפראות בראותי אותה,

נמסתי כשאחזה בידי ונוכח חיתוך דיבורה.

היא סימנה לי לבוא אחריה,

והצביעה על כיסא שמוצב לפניה.

"שב!" לי הורתה ואני עושה כמצוותה,

היא בוחנת אותי ושואלת - ואני משתדל להשיב על כל שאלה.

הלב הולם בפראות מסמיק ולחוץ,

זה טבעי...אני יודע - אין זה תירוץ.

כל העת בשיחה חשתי בלחץ חזק,

של האיבר שבמכנס הסגור נאבק. 

שתינו משהו קר והשיחה הייתה ישירה,

ולצערי מהר מאוד היא נגדעה והסתיימה.

היא נאלצה לסיימה בשלב מוקדם,

שכן נדרשה להגיע לפגישת עבודה נוספת גם.

היא קמה והלכה טופחת על כתפי - "ממני עוד תשמע"...

ועזבה את המקום במהירות ונעלמה.

מנסה להסדיר את הנשימה ומעט להרגע,

מחשבות מתרוצצות ואני אנא בא.

נכנסתי לרכב והתחלתי בנסיעה הארוכה חזרה,

משחזר את הפגישה ומנסה למצוא רמזים בהתנהגותה.

מגיע הביתה ונכנס להתקלח ולנסות לחזור לשיגרה,

אך המחשבות לא מרפות אפילו לא לשניה.

תחתון רטוב ולח במקלחת נחשף בעת שהתפשטתי,

מבהיר לי היטב וויזואלית מה שהרגשתי.

כל הלילה לא עצמתי עין טרוד במחשבות,

אין ספק כי הנסיעה הייתה שווה ולו רק בכדי להכיר ולשבת יחד מעט דקות.

הבוקר הפתיעה אותי בתגובתה,

ואין ספק כי רק לטובה.

תודה לך אלמונית ויקרה על הפגישה, 

מקווה כי לא יחלוף זמן רב עד ה...באה...!!!

:-)