מבטה לא היה כלל מרוצה,
ולא חסכה זאת ממני גם במעשה.
דקות ארוכות שהוא מפר הוראות,
ולא מבצע את ההנחיות הפשוטות.
כל זה אירע בעת שאותי הושיבה על כיסא מולה,
ועגלת מכשירים ניצבה מימינה.
על העגלה חפצים מספר,
חלקם גלוי אך הרוב בה היה מוסתר.
ישבתי עירום על כיסא מוזר,
רגלי אזוקות לרגליו משך דקות ארוכות כבר.
קולה הברור חוזר על ההנחיה בצורה חדה,
אך ההיפך הגמור קורה למשמע קולה כנגד מבטה.
לא איומיה ולא כלי הסבל עליהם רמזה,
על אלה לא גרמו לו לוותר על הזיקפה לעת עתה.
היא בסה"כ רצתה להביט בו כשהוא רפוי,
לערוך מס' טסטים - זה באמת משהו הזוי.
לאחר שלה כלל לא נשמע,
וסטירה מצלצלת לכיפתו את ההיפך גרמה.
קמה מכיסאה הניצב ממולי,
ופנתה למטבח תוך כדי שהיא מסננת "עוד תראה" לעברי.
היא חזרה עם קערה קטנה וצבעונית,
ובעוד אני תוהה לגבי תוכנה הניחה בכעס על העגלה את הקערית.
מייד עטפה את איברי בקוביות קרח קפואות,
שכיווצו אותו מיידית ואולי אף גרמו לו לכוויות.
עתה משהצליחה שב חיוכה אל שפתיה,
והאזיקים מנעו ממני להמלט מפניה.
היא נטלה סרגל והחלה במדידות,
אורך ורוחב לא פסחה על הקצוות.
סובבה והביטה מדדה וניסויים בו ביצעה,
כל ממצא רשמה במחברת שהייתה לידה.
צחוקה המתגלגל אל מול האיבר המפחוד והמכווץ,
רק ממבטה שבי נתנה יכלתי בקלות לקבל שבץ.
היא בדקה את מרקם הסחורה בידה,
את עוביו, רתיעותיו צבעו - על דבר לא פסחה.
לאחר שבדקה אותו ברפיון ובזיקפה,
רק אז נראה כי נחה עליה דעתה.
עתה פנתה לבדוק את ה"שקית" שבין רגליו.
טילטלה אותם ומיששה את אשכיו.
לחצה וסובבה, טלטלה משכה והניעה לכל צד,
כאביו ויללותיו לא הניעו אותה מכך - ובעשותה זאת במחשופה רטט כמתריס מולו השד.
היא הניחה צלחת למולו והורתה לו לאונן,
כל העת לא הפסיקה עליו להתבונן.
נהנתה להביט בראשו המתנפח והמכחיל,
כשלפתע פער לועו ופרץ של עסיס לבן ניגר ממנו ושיכל בהחלט להבהיל.
מרוצה מהכמות שבצלחת,
חיוכה מדושן ומלא ממנו נחת.
עתה מתחילה היא מסכת טיפולים לאיבר המותש
ולצורך כך מהעגלה מקרבת מגש,
אך כשם שהוא לא ראה את שקרה כי דאגה היא לכסות את עיניו,
לא ארחיב ואפרט ממה נסובו לו כעת כאביו.