הם הכירו בצורה די שטחית,
אפילו אינם יודעים ומזהים את צורתם החיצונית.
להוציא תיאור כללי שנמסר באחת השיחות,
וכן לאחר שסוכמו ב"גדול" מס' תנאים המהווים מעין יסודות.
עתה בשיחה היא החלה בו להתגרות,
ומתחה את החבל כמעט עד קריעתו - מולו בהתרסות.
הוא מצידו לא נשאר חייב,
ועל עקבותיו ממש לא סב.
אם רצונך שאגיע לטפל בך כך אעשה,
מסרי לי את כתובתך והמתיני לי כמצופה.
לאחר מס' צחקוקי מבוכה,
העבירה לו את כתובתה.
הוא הבטיח כי יגיע בעוד שעה קלה,
והנחה אותה להתכונן בחיל ורעדה.
ואכן... כעבור כמחצית השעה,
הוא הופיע בפתח דירתה.
בייחוד לאור העובדה שלא נפגשו כלל מעולם,
שניהם שמו לב להתרגשותם וללב הנפעם.
הוא הניח את ארגז הציוד שבידו נשא,
והיה מביטה עליו בהשתאות רבה.
הוא אחז את ידה ונשקה בחביבות,
וכבר החלה לחוש ברטיבות.
הם ישבו לשתות קפה בסלון ביתה,
ושוחחו בינהם על הא ודא.
היא הייתה לבושה כי שאותה הוא הנחה בטלפון,
כך שהיה זה מבחינתו רמז ראשון.
הוא הוציא מכיסו מטפחת בד,
וניגש אליה קרוב כנגיעת יד.
היא עצמה עיניה כמוכנה לשעבוד,
והרכינה ראשה מולו כנהוג.
הוא כרך את המטפחת על עיניה,
ובלי הקדמת מיותרות תפש בשערותיה.
הוא משך אותם והעמידה על רגליה,
הצמידה לקיר והוא ניצב מול פניה.
הוא מתחיל ללחוש לה מה שמייד תחווה,
נשימותיה המהירות והסומק שכבר צבע את לחייה - אותו כבר מגרה.
הוא מלטף ברכות את הלחיים הסמוקות,
מעביר ידו בעדינות על פניה הרכות.
ואז, משום מקום הנחית על לחייה סטירה,
ולאחריה המשיך בלטיפה ארוכה.
מרוב הפתעה לא הצליחה אפילו לצעוק,
המומה מהנעשה ונמצאת פשוט ב"שוק"!
הוא חוזר על המעשה מס' פעמים,
עד שהלחיים נעשו מאוד אדומים.
הוא מלטף ברפרוף את צווארה,
מסניף את ריחה הטוב בהנאה מרובה.
עתה אוחז הוא בידיו את דש חולצתה,
ולפני שהבינה מה קורה מושך הוא בחוזקה.
הוא קורע את כל כפתורי חולצתה במשיכה,
ומסיט לצדדים את שולי החולצה.
היא משמיעה זעקה בעת המעשה,
ושדיה מתנדנדים ורוטטים נותרו חשופים למראה.
אך זוהי רק ההקדמה של מה שעוד יקרה,
בהמשך אספר מה עוד במוחי התבשל,
וכיצד התבשיל הזה - אל הפועל התגלגל...
