היא המתינה לו בחדר שהזמינה,
ממתינה לבואו מאזינה לכל רעש שמבחוץ מגיע.
מנסה לדמיין מה תחווה עשסוף-סוף יכנס לחדר,
האם תהנה/תתאכזב מאוד - או...סתם יהיה בסדר.
לובשת היא חולצת כפתורים ללא חזיה,
קוקיות ילדותיות בצידי ראשה.
משננת שוב את מילת הביטחון,
קופסאת הקונדומים מונחת על הארון.
מפליגה היא בדמיונותיה למחוזות אחרים,
כשלפתע דפיקות בדלת באזניה מהדהדים.
היא ניגשת אל הדלת מחוייכת וחוששת,
פותחת את המנעול ומביטה דרך החריץ מהמעמד מעט רועדת.
אט אט נפתחת לרווחה הדלת,
והוא מופיע מולה לבוש חולצת תכלת.
אני אומר לה שלום והוא אומרמנשק את כף ידה,
והיא מסמיקה וליבה, כך נראה - הולם בחוזקה.
אני מניח את התיק שעמי הבאתי,
ומבטה הסקרן פוזל בחשש מה ממה שבתוכו טמנתי.
בלי להשתהות נועל את הדלת במפתח,
עושה סיבוב היכרות קצר בחדר ומבחין כבר שמשהו התקלח.
היא מודה כי התקלחה טרם לבואי כפי שדרשתי,
ומוכנה לשרת את אדונה בכל אשר חפצתי.
השולחן הרעיש כאשר דחפתי אותו למרכז החדר בנחישות,
מעיף מעליו כל מה שהיה עליו בפראות.
אוחז בחוזקה את קוקיות ראשה,
ומפיל אותה בהפתעה על הרצפה.
סוטר ללחיה בלי הקדמות מיותרות,
ומורה לה להוציא את איברי מהמחלצות שאותו עוטפות.
בידיים רועדות פותחת את מכנסיי,
עומדת על ברכיה מפוחדת ומביטה על מבושיי.
עוד היא בוחנת את כיפתו הסגלגלה,
מושך בחוזקה לאחור את שערה וגורר ממנה זעקה.
בעת שפיה נפתח בכאב ובאנחה,
דוחף את איברי הזקור אל בין שפתיה ולשונה.
לאחר שמצצה אותו מעט,
ותחנוניה נמוגו אט.
משכתי אותוה משערותיה עד שניצבה מלוא קומתה,
מיבבת חרישית ומעט סמוקה.
מורה לה להפנות גופה ופניה אל הקיר,
ומייד את עיניה מכסה במטפחת בגוון בהיר.
שתי ידיה נאזקות אל מאחורי גבה,
ולא יודעת מה מצפה לה בעוד דקה.
חולצתה נקרעת וחושפת את שדיה,
והיא נרתעת לאחור ובתנעותיה מנדנדת אותם למפרע.
היא מנסה להתחמק ממגע ידי,
אך לופת אני אותם בחוזקה ומרפה כטוב ליבי.
צובט בחוזקה את פיטמותיה,
יונק, מוצץ, נושך וסוטר לקול תחנוניה.
מטיח אותה על המיטה וקושר אל כל גפיה,
גוזר במספריים בחופשה את כל בגדיה מעליה.
מניח "תפסנים" שונים של שפתי ערוותה,
ולא שוכח לצבוט בקליפס חזק גם את הדגדגן המזיע בקידמתה.
מברשת קשיחה מעקצת את הפטמות הרגישות,
ונהנה מהרטיבות בחריץ שבין רגליה המפושקות.
בעוד מציק אני לשדיה הרגישות,
בועל אותה בחוזקה לאנחות.
לא ביזבזה טיפה ולו קטנה מצוף איברי,
טעמה היא אותו למרות מחאות וקול בכי.
אך בזה לא תמו כל תלאותיה,
שכן כלל לא חסתי על המוצנעים שבאיבריה.
אשיר לדמיונכם לנחש מה עוד אירע,
אגלה רק שבתיק שהבאתי המתינו עוד חפצים מעוררי אימה!!!