...הוצא מהקשרו...

כל הודעה ממך גורמת לי להחסיר פעימה,

כל רגע בודק אם שלחת כבר תגובה.

גם כשיודע בוודאות כי את עסוקה ובעינייניך טרודה,

עדיין חוזר ובודק אם הופיעה לה למעלה...השורה האדומה.

פותח ומייחל לטקסט ארוך ככל שניתן,

ומקווה כי לא הסתפקת רק במסר קטנטן.

חוקרת ונוברת ב"קרביי" ובנפשי,

חושפת ממני בהנאה (ו...בקלות - יש לומר) את כל צפונות ליבי.

קביעה ונכונה מחוייכת אודותיי,

או משימה שמוטלת עליי.

הופכות אותי בנקל לפנייך,

לספר פתוח חשוף לעינייך.

אך לא לבדי ממתין אני לקרוא טלו השורות,

בעזות מצח נדחף לסיפור הזה ולא מפספס שום מאורעות.

מתמתח ודוחף את אפו,

מנסה לרחרח - בודד הוא נחירו.

מתנדנד וקופץ כסומא,

הן לא יראה הוא ו...רק ממשש את הריקמה.

שב במקומך חצוף אין זה זמן לצאת,

תורך אולי עוד יגיע ...אם וכאשר... בבוא העת!