ביצעתי את מרבית משימותיה לשביעות רצונה,
ולאחר פרק זמן הוזמנתי לטירתה.
משועשעת מהתחפושת בה שזפה את עינה במשימה האחרונה,
החליטה לעשות מעשה שטן ולהביט מקרוב ביצירה.
נדרשתי להכין אביזרים מספר,
חלקם לצורך נוי בלבד ואחרים... אותם לא יבין זר.
עת שהגעתי רק סימנה לי באצבעה,
חיוך נסוך על פניה, צחוק - אך לא מילה.
היא הורתה לי להתפשט ומייד עשיתי כמצוותה,
בחנה אותי מכל זווית שכן רואה אותי עתה מקרוב לראשונה.
היא הותירה אותי עומד ופני אל הכותל,
ופרשה את שהבאתי על השולחן בפינת האוכל.
נטלה מס' אביזרים וקישטה בהם את איברי,
קוקיות הצמידה וצמות קלעה משערות ערוותי.
מדדה לו תחפושות שונות ומבדרות,
וצחקה עליו וממראהו דקות ארוכות.
עתה נטלה שרוך ארוך וגס,
וקשרה את אשכיי בחוזקה ובפראות והשרוך עליהם כלל לא חס.
נטלה שרוך נוסף וקשרה עמו חזק את איברי המחופש,
ואל מול יללותיי חייכה וסימנה באצבעה לי שקט הס.
עתה אחזה בשרוך וכרכה אותו כרצועת כלבלב על ידיה,
והחלה לטייל עמי ברחבי הדירה.
מנסה להדביק את קצב הליכתה המהירה,
אחרת יימשך איברי בחוזקה ע"י הרצועה.
בכל עת שאיני מבצע פעולה לשביעות רצונה,
מנחיתה היא מכה בשוט וביד השניה - משיכה עזה ברצועה.
כך הפכה אותי לחיית מחמד מאולפת וטובה,
וזאת עוד בטרם החלה בי את מסכת התעללותה.
על כך אפרט בהזדמנות הקרובה,
איך ניתן "חיית פרא" לרסן ולאלף גם בפגישה קצרה...!!!