היא הורתה לו להתפשט ולהכנס לאמבט,
ואת החיוך שעל שפתיו- בזווית עיניה קלטה מייד במבט.
"שב על השטיחון המתן עד שאחזור",
יצאה מחדר האמבטיה וכיבתה את האור.
כבר מזמן הבטיחה לי פינוק הרהר הוא בליבו,
זהו יומך הגדול לחש תוך שהוא מלטף את איברו.
מייד תיכנס היא ואותך לבטח תפנק,
תסבן את כל גופי ואולי אף אותך תלטף, תמצוץ ותנשק.
האור שוב נדלק והיא מגיעה,
כנס פנימה הורתה לו בפקודה.
הוא נעמד באמבט כעלה נידף,
עת שהחלה לבדוק לגבי איברו את כאב הסף.
משכה, צבטה ובצפורניה את כיפתו שרטה,
הציקה לנקב ומעינוייה נהנתה.
איברו זקור וסופג בגבורה את עינוייה וגחמותיה,
מכאיבה ומשפילה אותו היטב תחת ידיה.
עתה פתחה היא את זרם המים,
וחיוכה התרחב כפליים.
היא הורתה לו להניח את ידיו מאחורי גבו,
בידה האחת אחזה באיברו בחוזקה והבליטה בלחיצה את כיפתו.
בידה השניה הרימה את "שפורפרת" המקלחת,
והחלה עתה על איברו זרם עז קולחת.
הזרמים דקים ומאוד חזקים,
לאיברו הרגיש ודאי עתה מכאיבים.
די היה לו במבטה הזעוף המלא ב-בוז,
להבין כי גם אם זה לא נעים וכואב - אסור כעת לזוז.
היא כיוונה היטב את הזרם החזק,
לאזורים רגישים אותם היטב מכירה עד שפיו ממש זעק.
עתה נטלה את כיפתו בין אצבעותיה,
ובלחיצה חזקה פערה את נקבו כעומד להתפקע.
מבלי להסס כיוונה לשם מייד את זרם המים,
והסבל היה עז כעת פי שבעתיים.
הזרם חד ומעקצץ, מכאיב ושורף,
ולפיתתה חזקה כאחיזת נץ טורף.
האיבר מאדים מהגירוי הלא נעים,
וזאת עוד טרם כיוונה את הזרם החזק לאשכים.
תסתבן ותתנגב היטב - עליו פקדה,
עת שמחדר האמבטיה יצאה בהותירה אותו בעלטה.
גונח מכאב ממהר למלא אחר מצוותה,
ואין מעלה הוא בדעתו מה הכינה היא עוד לפרחח ה"רענן" מהרחצה...!!!
