לפני 9 שנים. 18 בספטמבר 2015 בשעה 9:43
מתגעגע אלייך שפחה יקרה,
להביט בך מיוסרת ניצבת מולי עירומה.
נאנקת מכל חבטה והצלפה,
ולא שוכחת להודות לי על כל הלקאה.
לצפות בגופך המעוטר בפסים אדומים,
וזאת מבלי להזכיר את האטבים שלך כה כואבים.
מביטה בי ובאיברי מוטרפת מיצרים,
משתוקקת לגעת אך זוכה רק ממרחק להביט בו בתחנונים.
קשורה ומעורטלת למולי,
מצליף ומתעלל בך בכל מה שמחזיק בידי.
נהנה לשמוע אותך בולעת את האנחות,
הן יודעת את כי אין להשמיע (גם כשמאוד כואב) - קולות.
מתגעגע לרביצתך תחתיי על הריצפה,
כשאני את שערך מלטף ונותן לך מהסשן להרגע.
בקרוב שוב אגיע ואמשיך במלאכה,
התכונני לכך והיי נכונה.
שלב נוסף צפוי לך עתה,
ומאמין שתעמדי גם בו בהצלחה!