...הוצא מהקשרו...

לרגל החג שבערב יכנס,

אספר לך על המעללים שישא גופך שאותו לי מנכס.

אעצב את גופך בתנוחה אומנותית,

ואם תתקשי בכך אקשור את איברייך בצורה ייצירתית.

כך שגופך יהווה מיצג לחנוכה,

ומכיל את סממני החג - כתערוכה.

אפזר מעל שדייך אבקת סוכר מתוקה,

וריבה אדומה אמרח על כל פיטמה.

שמן רב אצוק על ביטנך,

ולביבות חמות יצפדו את עורך.

כתר עם נר אשים לראשך,

וסביבונים לרוב אסובב על גבך.

ועם רדת החשכה,

אציב עלייך נרות - שמונה.

שם על הבטן התחתונה,

כשרגלייך מפושקות קמעה.

את השמש אנעץ בין שפתייך התחתונות,

ואסגור אותן היטב בעזרת מלקחיים תואמות.

אדליק את החנוכיה הזוהרת שממולי,

ואשב לסעוד אז את לבבי.

אוכל את הלביבות שהתקררו בנתיים מעט,

ואביט באש המרצדת בלאט.

אאסור עליך לנוע או לגנוח מכאב,

תעשי כל שביכולתך לשמוך על גופך שליו.

שכן תנועה לא זהירה מצידך,

תגרור מהנרות - כוויה לעורך.

כך אסב לי לשולחן בשר ודם,

כשעל ביטנך מנות לרוב מניח ושם.

נועץ את מזלגי בלביבה שעתה בעזרת סכיני נפרסה,

ושורט תוך כדי את עורך - בין אם במזיד והן בשגגה.

הלוא את נימוסי שולחן יש לכבד ולשמור,

ומקווה כי ליבך על כך - לי לא ינטור.

עתה אעבור לסיום הארוחה,

ואלקק את מתיקות שדייך כמנה אחרונה.

בנתיים הנרות נמסים ונוזלים,

ויש מהם שכבר עתה הולכין וכבים.

אקלף את טיפות השעווה מביטנך,

ואוודה שלא נותרו מהם - גם על ערוותך.

אגע ואשחק שם להנאתי,

אדחוף אצבעות ואטעם להרוות ממך את צמאוני.

עתה משסיימתי וכרסי מלאה ושבעה,

אתיר לך להתקלח ולשוב לשבת למרגלותי.

אלטף ראשך בידי ועלייך אניח רגליי,

ואת בנתיים תעסי את אצבעותיי.

ואם אכן אמצא כי התנהגת כיאות,

יש סיכוי שבצ'ופר כזה או אחר תוכלי באותו ערב - גם ... לזכות!

חג אורים שמח!!!

H.J.S