תפאורה דלה נגלית לעיניי,
אפלולית שאינה מרמזת דבר בוודאי.
נרות ריחניים בוהקים ומשרים ריח נעים,
אורם מרצד על הקירות בהבהובים.
על כורסא מלכותית מתרווחת לה למולי,
ואני על ברכיי ניצב עירום כביום היוולדי.
שתי שפחות מעורטלות ניצבות לידה,
אחת לימינה והשניה לשמאלה.
ממלאות בשקיקה את כל רצונה,
קדות לעברה ורוכשות כבוד לגבירה.
אני נשאל על ידה שאלות מביכות,
ונאלץ להשיב מבוייש מהבנות שבסך ניצבות.
היא מורה לשפחותיה אותי כבר להכין,
וכבר ממהרות הן חיש לאחוז בי ואת ראשי מרכין.
מביט בגופן החשוף והמושלם,
מחייכות לעברי ואני מיופין מוקסם.
משכיבות אותי על מיטה רחבה,
מרפרפות בידיהן על עורי החשוף בהתרסה.
תוך שניות חש כי גופי נאזק אל המיטה,
וחיוכן לא מש משפתותיהן ואחת אף הגניבה קריצה.
בוחן כעת את קימורי גופן,
חוקר היטב את גנזי ערוותן.
הן מסדרות סביב חפצים שונים,
ומהצלילים ניתן להסיק כי חלקם ממתכת עשויים.
מביט בהנאה בשדיהן הרוטטים,
כ"כ אוהב לראות אותם קופצים ומשתוללים.
עתה ניגשות הן אל כורסת ההסבה,
ומסייעות לגבירה לקום מכיסאה.
מלוות אותה אל המיטה עליה עקוד לכבודה,
פושטות ונוטלות ממנה את מעילה.
היא סורקת במבטה את גופי חסר האונים,
ומחייכת למראה לחיי, שממבוכה סמוקים.
עתה מביטה היא בשתי שפחותיה,
בוחנת וממששת לכל אחת בתורה את שדיה.
מורה לשפחה השופעת מבין השתיים לגשת לעברי,
והיא כבר יושבת כשעינה מושפלות - לצידי.
היא מורה לה לרכון לעברי,
חש בפיטמותיה מתקשות בעת שמתחכחות בזיפי זקני.
מסוחרר מהמראה ומהריחות סביבי,
עסוק במרץ ביניקת השד שבפי.
פוזל אל השד השני הנע בקצב נשימתה המתגבר והולך,
מביט בו רוטט עת יונק ברעבתנות ואת הפיטמה בחוזקה נושך.
היא מורה לשניה לאחוז במגש אביזרים,
ולהתיישב תוך כדי כך על ידי האזוקה באזיקונים.
חש בחריץ הנמעך על אצבעותיי,
ממשש היטב את השפתיים הפשוקות לפניי.
מעסה את הדגדן בקצה האיבר המבוייש,
דוחף אצבע בחוזקה לנקב שעדיין מעט מיובש.
נושך בחוזקה פיטמה גדולה וחצופה,
ובנתיים בועל באצבע ערווה מכווצת וצרה.
נהנה לשמוע אותן כואבות ממעשיי,
ואיני שם לב כי הגבירה ממהרת לנקום את כבודן במבושיי.
היא מתחילה לטפל באיברי,
תוך שמטיחה עלבונות לעברי.
משפילה ומכאיבה לאיבר זיכרי,
כעונש מידתי על חוצפתי.
ובעוד יבבות שפחותיה הזועקות לעזרה מהדהדות בדירה,
מצטרף אני לקולות הבכי ומתנצל על כל הנעשה.
היא מחברת מצבטים שונים לאשכים ולעטרה,
וחש בו כואב בייחוד בעת הזיקפה.
מרוב כאב מניח כעת ל-שד,
שמנתר מתוך פי החוצה כאוב ונופל לצד.
הערווה שהפכה כבר לרטובה ולחה.
ממשיכה להגיר מיציה על היד הקפוצה.
היא מושכת לי ומכאיבה,
אין ספק כי משלם עתה בריבית על עינויי השיפחה.
היא מורה לה להמשיך להיניק אותי גם עתה,
אוחזת בשדה ותוחבת אותו אל פי שמנסה לחמוק מההנקה.
פי פתוח ו-יללות של כאב מייצר,
וכבר חונקת את קולי בפיטמתה הכהה הנדחפת עמוק ומהר.
עומלת במרץ ומטפלת בחוזקה בעטרה הסגלגלה,
וגם הנקב שבמרכזה נדרש לשאת בתורו בענישה.
מציקה וצובטת בכל מקום אפשרי,
מרשה להן להביט כיצד מתעללת באיבר מיני.
לאחר שבאה על סיפוקה,
וחשה כי העונש כיסה על העבירה.
הורתה לשופעת להביא את כיסאה.
לאחר שהתיישבה מביטה בהנאה בצלקות שבידיה בי חרצה,
הורתה לשופעת לאונן תוך שהיא בה צופה,
בעוד השניה יושבת על ידי כשאצבעותיי בתוכה.
עתה הורתה לנחדרת לשפשף את איברי הדאוב,
ויודעת עד כמה המקום עדיין רגיש וכאוב.
נותנת לי לגמור בהנאה מרובה,
על אף הכאב התזתי עליה מנה נדיבה.
הורתה לשניה ללקק ולנקות כל טיפה,
עזבה את החדר מחוייכת כהרגלה.
