סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני 8 שנים. 31 במרץ 2016 בשעה 11:42

היא נותרה לבדה בביתה,

לאחר שאת ילדיה שילחה לחברה.

ניצבת עתה בין דליי הצבע שרכשה,

בוחשת ומכינה את החדר לצביעה.

לבושה היא ברישול כיאה למשימה,

מכנס קצר שכפתורו פתוח,

ותחתון מבץבץ ממנו בצבע תפוח.

גופיית סבא ענקית על גופה זרקה,

ואת החזיה הותירה על קולב בארונה.

שערה אסוף בגומייה משרדית,

ועל הריצפה פרסה עיתונים ישנים משקית.

בוחשת את הצבע ומוהלת במים,

וכתמי צבע כבר נוזלים בשוליים.

היא מתחילה לסייד את הקירות העירומים,

מעלה...מטה ואף לצדדים.

טובלת את הגלגלת במגש שבידה,

סוחטת הספוג וצובעת עוד מקטע.

כל גופה מלא כבר רסיסים של צבע,

ואף הרהיטים לא חסינים מזה הפגע.

נכנס אל הדירה ומביט בעבודתה,

המוזיקה חזקה - ובנוכחותי כלל אינה מרגישה.

מביט בה ניצבת על סולם עץ,

ממש כשם שכל הצוק משקיף הנץ.

עובדת במרץ ללא הפסקה,

היד עם גלגלת הצבע לא נחה לשניה.

ובכל תנועה נהנה להביט ולראות,

את החזה החצוף המתנדנד כיאות.

הגופיה הגדולה לא מצליחה אותו כלל להסתיר,

ומבין החרכים מגיח סקרן כאילו מעוניין להכיר.

וכך בכל תנועת יד מבוייש לו כך אלי מציץ,

רוטט וקופץ חשוף לעיני כל ה-ציץ.

מביט כך בנעשה דקות ארוכות,

עד שמבחינה בי לפתע - ופניה סמוקות.

אני מורה לה לרדת מהסולם שני שלבים,

ועשיו מול פני שדיה ניצבים.

טיפות של צבע אותם מעטרים,

מבחינה במבטי החוקר את הממצאים.

הגופייה לא מצליחה אותם לחלוטין לכסות,

ומכך אני רק יכול להינות.

תולש ממנה את הגופייה בפראות,

ושדיה מתנועעים וקופצים בקלילות.

אוחז במברשת סיידים גדולה,

טובל בצבע וסוטר בעזרתה על שדה.

השד הצבוע כעת בלבן,

מנטר הוא הצידה וזוכה לקבל עוד גוון.

מפשיט אותה לגמרי מבגדיה,

ואת האובייקט אט אט כעת צובע.

לא פוסח על שום פיסה מגופה,

ובוודאי שגם הערווה נצבעה.

בליל של צבעים מרוח על גופה,

ומצלם לה מכך למזכרת - תמונה.

מתעלל להנאתי מעט בגופה החשוף,

מפשק את רגליה ואיברי "מסמן" לי כי במכנסיים לו כעת צפוף.

מתפשט אל מול גופה שבערבול צבעים "מקושט",

מבינה היא את כוונותיי ולה בעיניים מבט נבעת.

מורה לה לשכב על גבה,

והיא עושה כמצוותי כנועה.

בועל אותה בחוזקה עד פורקן,

והיא נבעלת בניגוד לרצונה כמובן.

מותיר אותה כך צבעונית ופשוקה,

וגוון נוסף מצטרף ליצירה.

טיפות צבע לבנבנים שנוטפים,

מבין שפתיה החוצה כעת לאיטם נוזלים.

עוזב את הדירה כשהיא עוד על הריצפה שרועה,

ויודע כי חייבת היא להספיק ולעמוד במשימה.

עולה היא על הסולם נוטפת מנוזליי הדביקים,

וממשיכה במלאכתה עטויה ומצויירת כעת בשלל צבעים!

.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י