...הוצא מהקשרו...

מנהג ביעור חמץ יערך בערבו של יום חמישי השנה,

לאחר שתמו הנקיונות לפסח וכוחנו בהתאמה.

נוטלים נר שאורו בהיר באפלה,

ותרים אחרי חמץ בכל סדק ובכל פינה.

בכדי שהברכה לא תהיה לבטלה,

שכן ניקינו היטב את הדירה.

נוהגים להניח פיסות חמץ בסביבה,

כך שאם לא ימצא דבר - יאותר החמץ שהוצנע טרם הברכה.

וכשנמצא חמץ מייד נאסף הצידה,

בנוצה ארוכה מובל לשקית פנימה.

את הבדיקה יש לערוך בכל החפצים,

ועל מה שבעצם לנו שייכים.

וע"כ תהיתי האם גם נדרש מאיתנו,

לבדוק חמץ בשפחות ובעבדים שלנו.

לתור עם הנר בכל קימור וסדק,

ולהיטיב לאורו את הבדק.

להטות הנר ולחפש בכל חריץ,

ולא לפסוח חלילה על ה-ציץ.

השעווה תטפטף ותצרוב את העור,

אך אל דאגה הנוצה תדגדג מייד את האזור.

אמנם אינני רב ובוודאי לא פוסק הלכה,

אך לדעתי כדאי (ולו רק בגלל הסייפא) לבער בהחמרה.

וגם אם לא ימצא שם חמץ או כל דבר,

לפחות נרוויח מכאן סשן של דגדוגים ושעווה - גם אם יהיה הוא קצר!