שוכבת היא על גבה קשורה ועירומה,
מוטלת כחפץ על המיטה ללא כל יכולת תנועה.
רגליה מפושקות בפישוק רחב לצדדים,
חשופה לחלוטין לקהל הצופים.
מסתובב בדירה ואוסף חפצים,
ומסדר אותם לצידה עפ"י גדלים וצבעים.
מצמיד לשפתי ערוותה מצבטים,
ולכל אחד מהם מצמיד חוטים ארוכים.
מותח בחוזקה את המיתרים,
והינה שפתיה התרחבו - מעשה כשפים.
מצמיד גם מצבט לדגדגן המבוייש,
בטרם למלאכה עצמה בפועל ניגש.
הנרתיק שלה קטן וצר מלהכיל חפצים,
שלא לדבר על הכאב שמחוללים המצבטים.
היא נאנקת מכאב עוד בטרם התחלתי להחדיר לה חפצים שונים,
דעו כי טיפוס מתחשב אני מאוד ועל כן התחלתי מהקטנים והדקים.
סכו"ם, צוואר בקבוק ומערוך,
ידיות שונות שמצאתי ואף מקל ארוך.
כל חפץ בתורו יינעץ אל תוך מקורה - שם יבלה הוא עמוק בתוכה זמן מה,
היא תנוע בכאב ותיבב כחיה פצועה.
שכחה כבר מהבושה על היותה חשופה,
נאנקת כעת מכאב שחשה באיברה.
מנציח במצלמתה כל חפץ שזכה,
לבעול אותה ולהינעץ במבושה.
לעיתים מתקשה במלאכה והיא מתכווצת מכאב,
אך איני מתייאש ואת החפץ בחוץ לא מתיר ועוזב.
בנחישות ובעקשנות רבה מחדירו אל החור,
עד שמפנה את מקומו לזה הגדול ממנו והממתין לו בתור.
כך שעה ארוכה משתעשע בה,
מכווצת שרירים וכאובה מולי שרועה.
נושק לה כאות הערכה על הקרבתה,
וכבר מדמיין לי במוחי את השלב הבא!