ניצב זקוף על ברכיי,
בצידי גופי שמוטות ידיי.
ראשי מורכן קמעה,
מאזין לצעדיה בקשב ודומיה.
כיסוי העיניים מאפשר לי זווית הצצה,
כך שמצליח להביט בה בתפארתה.
רק תחתון לגופה הבהיר,
מאופרת ומדיפה ריחה למכביר.
היא קרבה אלי ובודקת את הסחורה,
אחר נסוגה אחור נוקשת בעקבה.
נוטלת חפץ בידה,
מלטפת גבי מרפרפת בידה.
מעבירה ציפורן בבשרי,
צובטת את שריריי ושורטת את עורי.
קול איוושה אני שומע,
וצלקת מתנוססת מייד בצמידות אליה.
חונק את זעקתי,
לא מוציא הגה מפי.
שוב אותה איוושה שורקת,
ו...כבר זכיתי בעוד צלקת.
מאגרף מפני הכאב השורף את אצבעות ידיי,
היא ממשיכה בהצלפות ואני נושך שפתיי.
מציץ בה מתחת לכיסוי העיניים,
ולמרות תנוחתי מצליח להביט לה בשדיים.
הם מקפצים ורוטטים לאחר כל הצלפה,
ורק המבט במחמדיה משכיחים ממני את כאב ההצלפה.
מדהים איך שדיה המושלמים משתוללים על חזה,
בייחוד שעל איברי בקיין מכה.
כאילו מתחרים מי מהם קופץ ונע יותר,
שני עופריה או איברי הזקור שכעת לו מנתר.
קשירה הדוקה לאשכים וטבעת על הפין,
לא מונעים ממנו לחדול מרתיעות ותנודות להפגין.
שורטת אותו בציפורניה,
מתעללת בנקב למפרע.
מסובבת את העטרה כאילו היה כפתור עוצמה,
תוך כדי שנוגעת בי מבלי משים בפיטמתה הזקורה.
נהנית לחוש אותי יונק אותה בתיאבון,
והיא משועשעת מנדנדת את האיבר בעיפרון.
קרב צמוד התחולל וההכרעה קשה,
אם כי נצחוני מובטח בגמירה.
עת שאיברי משתולל ויורק בזעם,
לא ניתן לעצירה ולנסות אין כל טעם.
רוקד וקופץ לכל צד ועבר.
ושדיה המבועתים רוטטים כנגד האבר.
מכלה בהם את זעמו הלבן במראה זעוף,
וצובע אותם בנוזל רב ושקוף.
מה הפרס לו זכה - לא אגלה עתה,
רק ארמוז שלהשתולל שוב זכה גם זכה!