הן התעללו בה ללא רחם,
עושות בגופה שמות מבלי רגשות אשם.
נוגעות בכל פיסת עור חשופה,
מושכות, נוגסות ומכאיבות לאיברה.
בהתחלה עוד נזקקו לאחוז בכוח את טרפן שלמעשיהן התנגדה,
נאנקה, בכתה והתחננה על נפשה.
בייחוד כשמעליה הסירו בפראות את מלבושה.
היא ניסתה להחלץ מהן ככל יכולתה,
אך מהר מאוד השלימה עם מר גורלה ונכנעה.
מוטלת כעת למרגלותיהן עירומה כביום היוולדה,
ואצבעותיהן כבר נוברות עמוק בערוותה.
הן מצליפות בה סתם - לשם ההנאה,
מפשקות את רגליה ומביטות באיברה.
מצחקקות למראה האיבר שנפער,
ודוחפות לשם חפצים לכל בכייה המר.
מותירות סימנים וצלקות על כל גופה,
מטילות את מימיהן עליה והיא מוטלת על הריצפה.
מענות את שדיה הקטנים שבקושי התפתחו,
מכסות בסרט את עיניה ובשערה האסוף כל העת משכו.
נקישות בדלת החזירו אליה את כוחה,
והיא ניסתה כעת שוב להתנגד כבתחילה.
לא שמה לב כי נקשרה ברצועה,
ואת ידיה אוחזת אחת מהן מאחורי גבה.
השניה מפשקת חזק את רגליה,
חושפת ומבליטה שוב את שפתיה.
מבעד לדלת צועדת חברתן,
אוחזת באיברו של גברבר ביישן.
היא מושכת אותו אחריה,
והוא ככלבלב מנסה להדביק את צעדיה.
היא מובילה אותו קרוב ל"קורבן" בדירה,
נוגעת ותורמת גם היא כעת מנחת זרועה.
מכלה את זעמה לקול צחוקן הפרוע!ל הבנות,
שמאפיל בעוצמתו על היבבות.
היא מקרבת את הזכר שהביאה,
נוגעת באיברו וזה עליו מהר מאוד משפיע.
איברו מזדקר ,מתנפח מעט ומחליף צבעים,
היא סוטרת לו ומנדנדת אותו לצדדים.
שדיה במחשופה הנדיב רוטטים,
ופטמותיה הדשנות כעת מחולצתה בולטים.
הן מביטות בנעשה מחכות לרגע המיוחל,
ואיברו קרוב לכוס שלפניו מוטל.
היא ממשיכה לשפשף את איברו קרוב מאוד,
והן קרבות אחת לרעותה כממתיקות סוד.
כל אותה עת הנערה כלל לא מודעת,
כי גבר נמצא כה קרוב ויכול בכל רגע בה לגעת.
אין לה מושג כי רואה הוא את גופה הקטן עירום למולו,
שחשוף לעיניו ופוער מולו את איברו.
אחת מהן לשה את שדיה,
בעוד השניה משחקת ומזיזה את שפתיה.
כנגד זה אינו יכול להתאפק יותר ולו אף לשניה,
וגומר בקילוח אדיר על גופה.
מכסה את ערוותה בנוזל זרע סמיך ולבן,
מקפיד להתיז גם על ביטנה הצחורה כמובן.
ממלא את שדיה החצופים בזרעו,
הנראים כעת כ"סברינה" מוקצפת לאחר "טיפולו".
הפיטמה הקטנה מבצבצת מבין הנוזל,
כדובדבן קטן ואדום שלבטח מייד ייטרף ויאכל.
עת שחשה בנוזל הדביק הניתז עליה,
נבעתה כשהבינה לקול צחוקן של הבנות האוחזות עוד בארבעת גפיה.
עתה ראשו מובל אל בין רגליה,
והוא מלקק את ה"ליכלוך" שפיזר על שפתיה.
היא מנסה להתנגד ולהחלץ מהאחיזה,
אך הן אוחזות אותה בחוזקה ומרתקות לריצפה.
הוא מלקק כל סימן לזרע ששפך,
מאיברה, ביטנה ושדיה ומכל עורה הצח.
עתה מבקש הוא מגבירתו לגשת ולהתפנות כי לכך נדרש,
אך היא מחייכת ובראשה כבר הבליח רעיון חדש.
היא הורתה לו לרוקן את השלפוחית,
תוך שהיא אוחזת באיברו ומכוונת כזרנוק של כבאית.
מכוונת את זרמי הזהב אל פניה,
ושוטפת היטב בקילוח את איבריה.
הן עוזבות אותה כך כואבת, מושפלת, מתבוססת בשלולית,
מותירות את הגבר עמה ויוצאות חרישית.
היא לתומה חשבה כי נותרה שוב לבדה,
ועתה לבכות לעצמה מרשה.
אך מייד הבינה כי שגתה,
עת שהתנפל עליה אותו גבר שחשק לבעולה.
היא ניסתה להתנגד מעט אך לא היה בכוחה,
ועל מה שקרה שם בהמשך אספר אולי ב...פעם הבאה!
