...הוצא מהקשרו...

היא התרגשה מאוד לקראת הפגישה,

למרות שמראש שנינו ידענו שהיא תהיה חטופה.

לא יודע למה בדיוק ציפתה,

אולי לשיחה עמוקה... חיבוק ואולי גם ...נשיקה.

הפתיעה והופיעה בשימלה קצרה ואדומה,

שועטת למקום כרוח סערה.

החליפה את בגדיה כנדרש,

תוך שאני למשרדי ניגש.

מעט אנשים הסתובבו במקום,

אותם מכירה אף היא - לא מהיום.

שוחחנו מעט על דא ועל הא,

וראיתי על פניה את העייפות שהצטברה.

ואז... כפי שכבר מוקדם יותר תכננתי,

את ה"פצצה" עליה כעת הטלתי.

הוריתי לה להכנס לשירותים מיידית.

ותוך 2 דקות לשוב כשחזייתה תונח על שולחני חגיגית.

היא לא היססה ויצאה כהרף עין מהמשרד לבצע את ההוראה,

משוכנעת כי בכך תבוא היא בקרוב על שכרה.

בזמן הנקוב היא חוזרת,

ואת השכבות שלבשה תחת החולצה על שולחני מסדרת.

מביט בעיניה היפות ומחייך בהנאה,

והיא עומדת כשידיה על ביטנה.

הוריתי לה לעמוד זקוף,

ואת הידים להניח רק בצידי הגוף.

קראתי לה להתקרב אל כסאי,

תוך שבידיי מלטף בעדינות ומביט על רכושי.

פותח כפתור בחולצה הלבנה אותה לובשת,

ומורה לה כך להישאר - והיא את פניה בקרקע לשניה כובשת.

היא מסרבת לי ומתחצפת בתשובותיה,

עם שלל תירוצים שמסננת מבין שיניה.

פניה סמוקות מעייפות, כעס, אכזבה ותדהמה,

בטוח שלכך בשום צורה לא ציפתה.

אני מבהיר לה בקול שקט וחד-משמעי,

שלא אקבל שום סירוב לשינוי הנחייתי.

היא בולעת רוק בפנים זועפות,

אך שפתיי שלי נותרו מחייכות.

אנשים נכנסים למשרד ויוצאים חזרה,

ואני מכרסם להנאתי אגס ובוהה בקימורי חולצתה.

מביט בבליטות שיוצרות פטמותיה,

במחשוף שבין שדיה.

מורה לה לבוא אחרי מחוץ למשרד,

שם מכניס את ידי לחולצתה חופן שד.

לוחץ ומציק צובט ומענה את פטמותיה,

והיא מחרישה וחונקת את אנקותיה.

נותן לה ספאנקים בודדים,

על חוצפתה והתנהגותה היא עוד תשלם לי ריבית פיגורים.

לאחר דקות של התעללות שהסבה לי הנאה,

היא מבצעת משימות עבורי תוך שמביט על מחשוף חולצתה.

מעת לעת מפיל משהו ומורה לה להתכופף,

מחייך בליבי ולעברה פונה במבט זועף.

בין לבין אוסף אותה אל חיקי מחבק ומנשק,

ובלי התראה חושף שד מחולצתה נושך אותו ויונק.

מאחר וכבר היה מאוד מאוחר,

אישרתי לה לחזור וללבוש גופיה - כי היה מעט קר.

הופתעתי שלמרות האישור בחרה היא להישאר רק עם החולצה,

והכפתור נותר פתוח חושף מעט ממרכולתה.

אין לה מושג עד כמה הרטיב איברי,

אך למרות הכל - בתשובותיה ובהתנהגותה הכעיסה אותי.

קבעתי עונש על התנהגותה הנלוזה,

אותו בקרוב כאמור ממנה אפרע.

וכפי שכתבתי בפוסט הקודם שפרסמתי,

זכינו כולנו לרטט כפי שרמזתי.

לי היה רטט במכנסים,

ולה בשדיים.

ולכם הקוראים את הפוסט בעיון בעיניים,

אולי החיוך הקטן מרטיט גם לכם  ...לפחות את השפתיים.