מגיעים לחוף מוכרז ופורשים ציליה,
ואת מורחת את גופי בקרם הגנה.
מתיישב על הכיסא ואת למרגלותיי מתיישבת על החול החם,
מוזגת לי שתיה קרה ואת פושטת בגדייך נשארת לבושה בבגד ים.
תחת הסככות יושבים אנשים,
אך לים אין מהם שבפועל נכנסים.
צועדים על קו החוף ומשוחחים,
מביטים על גופות הג'לי שמהים נפלטים.
מדלגים מעליהן נדהמים מגודלן,
במים נראות אחיותיהן הנסחפות אל מותן.
המציל שמרבה לצעוק בשיגרה,
קולו נדם ואת הרמקול הותיר מבודד בדומיה.
עתה מבין למה אין איש במים ששוחה,
ורק חיוך רחב מסגיר את שבקרוב יקרה.
מבע פניה המבועת הסגיר את הלך חשיבתה,
ונראה כי הבינה לבד את מה שתחווה במהרה.
התיישבתי בנקודת תצפית טובה,
והסרתי את משקפיה לטשטש את ראייתה.
הורתי לה להכנס לים ולטבול,
תוך שאני צופה בה יושב על החול.
כנועה צועדת בהיסוס אל המים הקרירים,
מחדדת ראייתה מנסה לתור אחר היצורים הצורבים.
מעת לעת מצליחה להבחין במדוזה ומפיה נשמעת צעקה,
ומיד פותחת בריצה שאת שדיה מקפיצה.
המיים צורבים את עורה,
ובכל פעם נשמעת זעקה.
ואני יושב עם כוס זירו קרה,
מביט בה משועשע.
מאשר לה לצאת מהמים כואבת וצרובה,
סימנים אדומים מעטרים את עורה.
כשהיא מתפתלת מכאב יוצאים סוף לפסוע למקום מבודד,
שם פורם את חזייתה וחושף לשמש דד.
מורה לה לשכב למרגלותיי,
ופושט מעליי את מכנסיי.
משתין על גופה ומטיל את מימיי עליה,
הן ידוע כי שתן מהווה תרופה יעילה לסוג מכאוביה.
מורה לה להתקלח במקלחות,
ומחזיר אותה לביתה בסוף התלאות.
כמה ימים אח"כ בה עוד ניכרים על גופה הסימנים,
פסים אדומים שאת גופה מעטרים.
מדהים עד כמה הם יפים ותזכורת מהווים,
מה עוד שלא התאמצתי ליצרם - ועל פני שוב נח לו ה...מבט התמים.