סיפורה נגע והרטיט את ליבי,
לא חלף זמן רב וכבר חשה היא את נחת זרועי.
שותים קפה ומלפרטטים,
לשנינו כבר ברור לאן מכאן מתקדמים.
הלב החל לפעום חיש,
נוכח מחשופה החצוף לא ניתן להישאר אדיש.
חוזר על הכללים והגבולות,
מוודא כי הם ברורים ונהירים.
מסיט את ספלי הקפה מהשולחן,
ומניח לפני את ארגז כלי הפולחן.
ניגש אליה ואת צווארה מסניף,
תוך שאת עיניה מכסה בצעיף.
נושק לה ומלטף את צווארה וכתפיה,
ומשם במהירות חופן את שדיה.
לוחץ עליהם בחוזקה,
סמוקת לחיים היא פולטת אנחה.
מקלף מעליה את בגדיה,
מותירה עירומה ו...רק כיסוי לעיניה.
סובב סביב גופה,
בי שמה כעת את יהבה.
קפוצים שריריה והיא דרוכה,
חוששת ומפוחדת - טוב היא הרי עוד מעט "ירוקה".
מדי פעם מגניב ליטוף על עורה,
ואת שדיה מרטיט מבלי כוונה.
נושק לשפתיה היבשות מיראה,
נשימותיה מהירות מטלטלות את חזה.
סוטר לפלחי ישבניה בידיי,
מביט ולומד את תגובותיה תוך כדי מעשיי.
אט אט מסמיקים אחוריה,
וצבעם זהה לזה שעל לחייה.
מעטר את אחוריה בפסי הצלפות,
בעזרת ענף לח וירוק גורם לה להחניק זעקות.
מעביר יד בין רגליה,
מקרב אל אפה שתריח את מחמדיה.
בועל באצבעותי את איברה,
והיא מתקשה לעמוד יציב - מתנדנדת כשיכורה.
לופת בחוזקה את צווארה,
וממשיך בהחדרת חפצים לערוותה.
היא מנסה להיאבק בי ולנשום מלוא ראותיה,
אך הלפיתה חזקה מה גם שלאחור בחוזקה קשורות ידיה.
מטיח אותה כחפץ על המיטה,
מנסה להסדיר את נשימתה.
משתעלת ומנסה להרגע ממה שחוותה,
מתעלמת מהכאב המייסר של מצבטי הפיטמה.
לא מותיר לה זמן רב למחשבה,
עת שמפשק את ירכיה ובועל אותה בחוזקה.
סוטר לשדיה המשקשקים בטירוף,
עת שעובר על לאו מפורש ונחשד בניאוף.
שערה פרוע והאיפור מרוח,
נראית כאילו פגשה ב-"רוח".
היא נאנקת ומתפתלת כמנסה להימלט מאיברי,
אך את טרפי אוחז היטב נועץ בה בכוח את איבר זיכרותי.
אוחז בצווארה ונושך פיטמה,
והאיבר נדחס בין שיפתי הערווה,
מציק לדגדגן הנפוח בקידמת איברה,
ויורה מטח דביק לעברה.
מחבק אותה חזק בזרועותיי,
ונושק למקסימה שוב ושוב בשפתיי.