הקפה נלגם תוך שיחה מנומסת,
החומות נופלות ובעניינים אישיים אותי משתפת.
דברים שלא סיפרנו מעולם לזר,
נחשפים כעת על קפה קר.
פה ושם דימעה מבצבצת,
לעיתים נותרת בעין המזוגגת.
פעמים אחרות אל הלחי זולגת,
ובטישו רווי דמעות אוספת.
נדהמת לשמוע גם ממני דברים,
שאל העבר שבים ומחזירים.
מחזקים אחד את השניה,
בחיבוק חזק של תקווה.
חיוכים וצחוק דוחקים את הדמעות,
והשיחה הקולחת מחממת את הלבבות.
הזמן טס כשנהנים,
בייחוד כשאנו בפתיחות משוחחים.
ללא עכבות וללא מחסומים,
כאילו מכירים כבר אנו - שנים.
במעבר חד מורה לה לעמוד על רגליה,
וכבר ניצב אני מאחוריה.
אוסף בידי את שערה,
ונושק בעדינות לצווארה.
אוזק את ידיה מאחורי גבה,
ופורם אט-אט את כפתורי חולצתה.
משחרר את שדיה מהחזיה,
ומציק באצבעותיי לכל פיטמה בתורה.
הפיטמות מזדקרות מגיבות היטב למגע,
כאילו קיבלו לכך ממני פקודה.
חיש פושט ממנה את שאר פרטי לבושה,
והיא עירומה כעת - כביום לידתה.
האצבעות חופרות בין קפלי רגליה,
והרטיבות נמרחת על פניה.
לחייה סמוקות והיא לי מתמסרת,
נהנה להביט בפניה כשהיא עבורי מתייסרת.
מניח אטבים על שדיה,
והיא מחניקה את אנקותיה.
קושר אותה לחפץ קבוע,
ומה שצופן העתיד לה עוד לא ידוע.
נוטל את הטלפון הנייד שלה,
ומצלם למזכרת את גופה.
מבויישת מנסה להסתיר את מבושה,
אך ידיה קשורות מאחורי גבה.
כל צילום משמיע צליל מוכר של מצלמה ישנה,
חשופה היא לראשונה מול העדשה.
מסיר את האטבים במשיכה,
ומצלם את הסימנים שנותרו בהנאה.
את רגליה בפישוק רחב קושר בחוזקה,
ומצלם את ערוותה הפתוחה.
דוחף אצבעות ומנציח הכל למזכרת,
ולמרות האימה - ממעשיי היא נוטפת.
מעטר את השפתיים באטבים צבעוניים,
ושפתיי הפות המזמין נראים מחויכים.
מענג אותה בליטופים,
והיא מתפתלת מתמסרת למשחקים.
מתיר לה לגמור וממשיך במגע,
והיא סמוקה ורטובה רועדת מתשוקה.
נותן לה בנתיים לנוח מעט ולהרגע,
ועל תמונות הסלפי כותב הקדשה.
מתיר אותה מקשריה,
ואת המכשיר מוסר לידיה.
ברצונה תפרסם את התמונות,
ברצונה תגנוז ותשמיד הראיות.
אך בוודאי לא תוכל אף פעם להעלים,
את החוויות ששנינו יחדיו חווים ו...מבלים!!!