אמא צעירה החליטה להפתיע את בנה,
ואותו לראשונה לנסיעה ברכבת לקחה.
הנסיעה התארכה והשעמום גדול,
והאם שיחקה וצחקה איתו - עשתה עם הילד הקטן כמעט הכל.
ו... כבר אזלו לה הרעיונות היצירתיים,
ועתה משעמום עלול הוא להפריע לשאר הנוסעים.
לפתע הבליח רעיון חדש במוחה,
והציעה לו לשאול אותה על דבר שלא ידע.
חשב הילד מעט וקימר את גבותיו,
כיחכך בגרונו והחצין את מחשבותיו.
"...אמא..." פתח הילד בקולו הדק,
"איך זה ש... לחתולה יש גורה חתלתולה, -
וגור חמוד יש גם לכלבה. -
לסוסים, לגמלים ולעיזים, -
לכולם גורים ולכולם ילדים. -
ודווקא לרכבת הגדולה בה אנו נוסעים, -
אין רכבת תינוקת כמו לכל ההורים?!?"
מבטי הנוסעים בקרון הופנו אל האם הנבוכה,
וכולם עשו את אוזניהם כאפרכסת ממתינים להסברה.
האם המופתעת נאלמה דום נוכח שאלתו,
ולא ידעה כיצד לענות על קושייתו,
אך מייד מצאה פיתרון,
עת הכרטיסן נכנס לקרון.
"גש נא לאיש החביב עם המדים, -
בוודאי יהיו לו תשובות לשאלתך והסברים משכנעים."
הילד לא התמהמה אף לא שניה קלה,
והציג מייד את שאלתו לכרטיסן שלקרון עלה.
לאחר שהכרטיסן המופתע ביקש לשמוע שוב את שאלתו,
חשב מעט וגרד בפחדתו.
מבלי להתבלבל הבטיח לילד תשובה,
אך בתנאי שישיב לו קודם על שאלה פשוטה.
הילד הסקרן הסכים מייד לעיסקה,
והמתין לשמוע מה הכרטיסן מבקש לדעת בתמורה לתשובה.
הכרטיסן חייך לילד ושאל כשעיניו נוצצות במבוכה,
"האם אמך היא ששלחה אותך אלי עם זו השאלה?"
"כן!" הנהן הילד בראשו,
והצביע בידו על אימו.
"...ובכן..." ענה הכרטיסן - התשובה דווקא מאוד פשוטה,
ותיכף תדע ותבין היטב את הסיבה.
"...לרכבות שלנו אין רכבות תינוקות, -
...מפני שהן תמיד - אבל תמיד - יוצאות בזמן מכל התחנות! -
ו...עכשיו... בכדי שפשר דבריי יהיו לך נהירים וברורים, -
חזור מייד לאמך ודרוש ממנה - על הקשר בין תשובתי לשאלתך ... - הסברים מפורטים!!!"
:)