מתיישב בנחת על כורסא שהכנת עבורי,
בחיוך רחב מניחה כוס משקה בידי.
מנגנת דיסק עם מוזיקה מתאימה,
ומראש כבר בחדר עימעמת את התאורה.
מסירה בחיוך מבוייש את החלוק,
הצעיף מכסה ברישול - תואם ל-"לוק".
המוסיקה המתנגנת מסתלסלת,
ואת - לצלילה בתנועות חן מתפתלת.
את רוקדת בשבילי ריקוד פרטי,
ואני מביט בך מדמיין דברים במוחי.
ריקודך מיני מזמין ומגרה,
לוגם מהמשקה ומביט בנעשה.
שערך הגלי מתנופף בריקודך,
מחייכת אלי תוך שמראה את מחשופך.
מנענעת את החזה לקצב הצלילים הנשמעים,
מרשרשת בגדילים שלחזיה מחוברים.
מביט בחזה הרוטט בחזיה,
רואה כיצד שרירייך נעים בשליטה מלאה.
את כל העת בי בתנועותייך מתגרה,
ואני יושב ומביט מבלי להוציא כל הגה וללא כל תנועה.
רק הנשימה המהירה ותנועות האישונים,
אולי מעט מתחושתיי ומחשבותיי מסגירים.
מצביע על החזיה הנוצצת ואת כבר מבינה,
פותחת את החזיה ולעברי אותה משליכה.
מביט בשדייך המתנדנדים,
ואת ממשיכה לך בעינטוזים.
לאחר שמסיים לשתות את המשקה,
קם ואת המוזיקה מכבה.
את עוצרת את ריקודך,
וכבר חוטפת ספאנקים על ישבנך.
שיערך השחור מכסה את שדייך,
ואני מכה בחוזקה על אחורייך.
אוחז בשערך וגורר אותך למקום מושבי,
מניח אותך כך כשבטנך על ברכיי ועכוזך מופנה לעברי.
ממשיך להכות את הישבן המוצק שמולי,
זה שרטט לו קודם למקצב הצלילים - להנאתי.
קושר עתה בחוזקה את ידיה,
ודוחף את אצבעותי בין ירכיה.
כסומא בחשיכה ממשש את איברה,
האצבעות מטיילות בחופשיות על כל גופה.
מבעד לתחתון שנדחף לפיה השמיעה גניחה של הנאה,
שתתחזק בהמשך עת שתחל ההצלפה.
מסמן את גופה בפסים אדומים,
ועתה תורי להחזיר לה חיוכים.
בשקט וברוגע נותן דרור לסערה,
זו שהפנמתי ועצרתי - עת שמולי התנועעה ורקדה.
עורה הצחור מעוטר כעת בסימנים,
ואני עוד רוצה לעולל לגופה דברים נוספים.
היא אינה יודעת ולו מעט על התוכניות שבמוחי,
אך בהחלט יכולה לחוש בהתרגשות של איברי.
היא נקשרת בשלל תנוחות,
כואבת בשבילי ונהנית אותי לרצות.
ריקודה המושחת רק פתח פתח לבאות,
על ההמשך שיסופר (אם בכלל) - נותר רק לשער ו...לקוות!