רציתי לשתף אתכם במה שאירע לי אתמול,
עת שערכתי קניות בערב, במרכול.
הגעתי עם עגלת הקניות העמוסה לקופאית,
גברת ממוצא רוסי, מעט מבוגרת, עגלגלה וחייכנית.
היא החלה לסרוק את המוצרים,
בעוד אני אורז אותם בארגזים.
מעת לעת מחייכת אלי חיוך נימוסי,
ואני אורז במהירות כי כבר נעשה מאוחר לצערי.
ממש לפני שאת אחרון המצרכים לסרוק סיימה,
ניזכרתי כי זקוק אני למסטיק - גומי לעיסה.
נטלתי חפיסה מהמעמד ליד הקופה,
והנחתי אותו על המסוע בסיום הקניה.
היא כיחכה קלות בגרונה,
ובחיוך נבוך שאלה עם מעט מבטא.
כלוחשת סוד בנסיון להעביר את המסר,
אם אני במקרה מעוניין ב-"...שלישיה בעשר?"
שאלתי "מה?!" מופתע לפשר ההצעה,
והיא חזרה עליה בקול רם מדגישה את רצינות כוונתה.
"תגיד בבקשה אדון, אולי אתה בכל זאת רוצה - שלישיה בעשר ??? - כדאי לך" - תוך שלעברי חייכה,
מביט בה ותוהה בליבי כשהיא מנסה לשדל אותי שוב ושוב שאתפתה לבקשתה.
הבטתי בשעון ויריתי לעברה את התשובה,
כשעודני מנסה לעכל עדיין את ההצעה.
"... תשמעי... זה אמנם קצת לחוץ לי בגלל הלו"ז והסידורים...",
"...אבל ...אעשה כל מאמץ להספיק להגיע - למרות העומס בלוח הזמנים!"
:)
:)
:)
