בבוקר יום קיץ חם,
שתי אמהות לקחו את ילדיהן (בן ובת) לים.
פשטו מהילדים את הבגדים,
והותירו אותם לשחק עירומים.
התיישבו על כיסאות ובינהן פיטפטו,
בעוד הילדים שיחקו בחול והתרוצצו.
בשלב מסוים השניים החלו לריב ביניהם כדרכם של ילדים משועממים,
בעוד האמהות מרכלות - עסוקות בשלהן - כפי שנהגו כבר ימים רבים.
הבן החליט להקניט את חברתו,
בחיוך ענקי ובטון מלגלג הצביע בגאווה על איברו.
"...תראי מה יש לי ולך אין!",
חזר ברוטינה בקול מתנגן.
קרבה הילדה והביטה באיבר,
ודמעות קינאה ביצבצו בזוויות עיניה זה מכבר.
אך לפתע התפשט חיוך רחב על שפתיה שמהשמש צרובות,
ובתשובתה הותירה אותו המום ומובס לאנחות.
"...אז מה!..." אמרה וכתפה הנידה,
הביטה באיברו ובתשובתה המשיכה.
"...מה אתה בכלל עם הבולבול שלך עכשיו עלי משוויץ ומתנשא..."
"...אמא לי כבר אמרה - ש...כשאגדל ואתבגר יהיו לי כאלה כמה שרק ארצה!!!"