סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני 6 שנים. 3 במאי 2018 בשעה 13:14

הוא הביט בה מבעד משקפיו,

עת שהחדיר בנחרצות את אצבעותיו.

לא המתין לחוש אם רטובה,

וגם לא ממש עניין אותו אם בזאת רוצה.

האצבעות נדחקו אל עבר החור הצר,

מפשקות שפתיים חפות משיער שעליהן כבר לא נותר.

פוסחות על דגדגן ביישן בקצה,

שבנתיים הצליח למצוא לעצמו בין השפתיים הפנימיות - מחסה.

אצבע אחר אצבע בועלות אותה בחוזקה,

מחללות את מקדשה ומוציאות אותו מחזקתה.

ומבטו בוחן כל אנחה וגניחה,

כל התפתלות של כאב ונסיון נסיגה.

אך הוא אוחז אותה היטב,

אין לאיברה אף לא סיכוי כרגע להיעזב.

האצבעות חופרות עמוק ובה נוברות,

ולחייה אדומות וסמוקות.

ובמקביל האגודל התמקם והתייצב,

ואת הדגדגן החל סובב.

עיניה מושפלות מטה בבושה,

מתפללת שאיש לא יכנס כעת אל חדרה.

כי אחרת מייד יבחין בידו אשר תחת שמלתה,

זו שחופרת בכוח עמוק בנרתיקה.

נושכת שפתיים ומתאמצת את קולה לא להשמיע,

כשאת איבריה לא מסוגלת כעת להצניע.

חולץ שד בפראות מחולצתה,

וממולל ביד גסה את הפיטמה.

לא עוברות שניות ספורות,

ואת הפיטמה הבולטת מזכה בנשיכות.

מנסה היא להסיט אותו מגופה,

אך כבר מזמן משמשת עבורו טרף קל להשגה.

מנסה היא לשווא לצמצם את פישוק רגליה,

ולחמוק במקביל מהעינוי שעוברים כעת שדיה.

חיוכו מתרחב לנוכח מאמציה,

וביד גסה ממשיכות לחלל את איבריה.

חודרות בחוזקה ומכאיבות לאיבר מינה,

והיא צרה וכואבת ממש כמו ילדה קטנה.

המבט לא מוסט מפניה,

רק לפרקים בהם נושך הוא לשדיה.

היד נכנסת ויוצאת חליפות,

ואת מיציה מקרב אל עיניה לראות.

מורח אותם על שפתיה היבשות,

ומכריח אותה לטעום את הרטיבות באצבעות.

מקרב יד רטובה אל אפה,

היא חשה בריח ומייד מפנה את ראשה.

הוא לא מוותר ואונס אותה להריח,

חוזר וטובל אצבעותיו במיציה ולהסניף זאת שוב אותה אז מכריח.

פניה הסמוקות נכבשות בקרקע נכלמות,

כשעליהן מורח הוא שוב ושוב נוזל הניגר מהאצבעות.

וחיוכו הרחב מתריס כל הזמן כנגדה,

כשממשיך לעשות כרצונו בגופה.

דקות ארוכות עוד ניסתה להתנגד,

אך גם את היכולת הזו החלה לאבד.

מוטלת לפניו כנועה ורפויה,

ורק הדמעות נעות וזולגות על לחיה.

שולף את איברו מול פניה,

ביד אחת מאונן ובשניה צובט את שדיה.

מטח של זרע מרמז כי בא על סיפוקו,

והיא אפטית לא נרתעת כבר גם לא מטעמו.

הזרע נוטף על שפתיה,

מתערבב כעת עם מיציה.

מותיר אותה כך עירומה למחצה על הריצפה,

ואת השלפוחית מרוקן עליה בעמידה.

היא לא נעה רק בוהה באיזו נקודה,

גופה שרוע כאן אך נפשה נדדה.

מתלבש ויוצא למשרדו,

לא לפני שנושק לה - לאהובתו!

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י