אומר לך דברים קשים,
בין לבין מצליף בך ללא רחמים.
את לא נעה ולא משה ממקומך,
ניצבת על ברכייך בדומיה והתנועה היחידה היא רק בעת נשימתך.
צובט את פיטמותייך ומביט תוך כדי בעינייך,
כבובת שעווה ניצבת אף כשמענה את שדייך.
אוחז בשערך ומכניס לפיך את איבר זכרותי,
ואת יונקת אותו מבלי להוציא הגה בגנותי.
מכניס אותו עמוק ואת נאבקת לנשום,
אבל גם אז את לא מעזה אפילו לנהום.
בועל את איברך וסוטר ללחייך,
ותוך כדי מביט כל העת עמוק אל תוך עינייך.
ממתין לראות את הטיפות זולגות,
בייחוד לאחר מה שעושה לך ללא כל הנחות.
אך את ניצבת כלביאה,
סופגת הכל מבלי לומר מילה.
מביטה אל איברי בשקיקה,
ויודע כי לו את סוגדת בהכנעה.
מושך בשיער ומטה את ראשך לאחור,
ועם איברי סוטר לך בפנייך ובך ממשיך לגעור.
מסובב את הפיטמות לכיוונים מנוגדים,
ואת בדומיה ניצבת משפילה מבטים.
כך ממשיך לבעול פעם את פיך ובפעם את הפות,
מחלל את גופך לכל הדעות.
ואז אחרי מאמצים רבים,
מצליח לראות את הטיפות על הפנים.
טיפות שזולגות מעינייך הגדולות,
שלכל אחד מאיתנו דבר אחר מסמלות.
הן מותירות שבילים על לחייך,
ומטפטפות גם על שדייך.
אך אין הן כלל שקופות ומלוחות,
רבות הן מספור לבנבנות ודביקות.
טיפות של זרע שעלייך נוטפות,
נהנה להביט בך מטונפת ברמות.
מאמץ ומחבק אותך חזק אל ליבי,
את ללא ספק - עזר כנגדי!