אלוהים ברא את האדם ביום שישי,
ויצר אותו מלאכת מחשבת - ממש באופן אישי.
עם סיום היצירה הקשה,
אלוהים פירגן לעצמו מעט מנוחה.
גם האדם מצידו יצא לשדה לשוח,
שכב בבטלה תחת צילו של איזה עץ מעט לנוח.
כך שגם אלוהים וגם האדם בגן עדן כמבואר,
נהגו לנוח ולהתבטל כל היום - כפי שבמקורותינו מתואר.
שכב הוא עם החיות בצל הגן פרקדן,
לא מיהרו לשום מקום - לכולם היה מלא זמן.
נהגו הם להתהפך מהגב על הבטן בעצלנות,
וחיו חיי שלווה חפים מכל מטלות ואומר אני זאת לכם זאת בוודאות.
ומשסיים אלוהים לברוא את כל העולם שהיה אז עוד יקום "רך",
ברא לעצמו את השבת וינפש - קרי - ...שוב הוא נח.
...אבל אז ב"הברקה" של רגע,
ברא יצור שהביא לסוג של פגע.
הוא החליט לברוא גם את האישה,
ומצלעו של האדם נפח חיים באפה.
אך...מרגע יצירתה של חווה,
בא אסון על כולם בכל קנה מידה.
כי כבר עם הגעתה,
סדרי עולם מייד שינתה.
כי בעצם כבר מאז ועד היום,
בטלה לחלוטין לגברים המנוחה - ונותרה היא רק - ...בגדר חלום!!!