צורת התנהלותה הבהירו את כיוונה,
גם אם לא אמרה זאת בקולה.
כוסות קפה ריקות נותרו על השולחן מיותמות,
מותח את אצבעותיו ומסתיר חיוך שאולי רומז מעט על הבאות.
מורה לה לקדם אליו שקית שהביא עמו,
שעד לרגע זה לא הבחינה בה ולא שיככה אותה כמטענו.
השקית מעט כבדה ביחס לגודלה,
אך נאסר עליה להביט בתכולתה.
הוא מורה לה להפנות אליו את גבה,
וכיסויי עיניים אטום מסכל את ראייתה.
חולצה שנתלשת ממנה בפראות,
חושפת את פטמותיה הזקורות.
"מבטן הפוזל" מעט מהשדיים שעדיין רוטטים,
שבגין גודלם ומשקלם נפולים.
סומק צובע את לחייה,
וצווחה נשמעת כשבגופה משתעשע.
סוטר לשדיים הרוטטים בתגובה,
נושך פיטמה גדולה ובהירה.
משכיב אותה על ברכיי בגסות,
וחושף ישבן צחור מכל כסות.
מכה בכל פעם פלח אחר,
וסימני ידי נותרים ברורים לאחר שלהם סוטר.
אוחז בשערה ומובילה אל עבר השולחן בדירתה,
מותיר אותה רכונה קדימה נשענת על אמת ידה
על השולחן דאגתי לפרוס אריג בעל מרקם גס,
שמציק לפטמותיה העדינות שקודם לכן בפיו לעס.
כל תנודה גורמת לחיכוך מציק,
וכ"כ אוהב עליה להעיק.
קושר את פרקי ידייה לפנים,
ואצבעותיי חופרות כבר עמוק בפנים.
האגודל ממוקם היטב על הדגדגן הרגיש,
כשאט אט את מהירות התנועה מחיש.
שולף מהשקית מחבט חביב,
והאגודל מקיף את הבליטה המבויישת סביב.
חטבט בישבנה כשהיד טמונה במקורה,
ושדיה מתחכחים במשטח בלית ברירה.
מורה לה לעמוד בפישוק קל מולי,
וסוקר את גופה - מרוצה מרכושי.
נוטל חפץ ודוחף עמוק לנרתיקה,
וקושר אותו בחבל למען לא יחליק החוצה מאיברה.
היא כבר מזהה את קול שרשראות המשקולות,
שבעזרתן למצבטים הן בנקל מחוברות.
מותחות מטה את שדיה בלא רחם,
והיא מתפתלת מכאב מנסה בכך להתנחם.
מטלטל את המשולות ומוסיף לסבל,
ומאונן להנאתי כשפרקי ידיה נתונות עדיין בחבל.
מושך אותה מטה על ברכיה,
והיא לא מודעת מה מצפה לה.
יורה על גופה מטח שאותה מפתיע,
וכבר לאחריו משתין בקשת ואת השלפוחית מרגיע.
מצלם אותה נוטפת מנוזליי,
כי אין כמוה טובה למילוי כל גחמותיי.
מבעה המופתע בכל פעם מחדש כבראשונה,
מגרה אותי שוב ושוב באופן ומציף אותי בהנאה!!!