באיחור כי לא היה לי זמן אבל הנה.
השבוע הלך מעולה
אכלתי סבבה וממש השקעתי
עשיתי הליכה שוב אחרי שחשבתי שהחלים לי לגמרי הפצע בכף הרגל
וטעיתי, הפצע נפתח וחזר אבל יותר גרוע
הפעם הלכתי לרופאה ולאחות לקבל טיפול כמו שצריך ונאמר לי שאסור לי לשים משקל על הרגל, לפחות שבועיים בלי הליכה וגם.. זה תלוי באיך הרגל מחלימה
וגם אמרו לי שזה יחזור כי יש לי עור ממש עדין וכובד הגוף שלי על הרגל לאורך זמן יחזרו ויפצעו אותי שוב
אז התבאסתי טילים כי אני לא תבוסתנית והפעילות ממש חשובה לי לתהליך ולגוף בכלל
לא יכול להיות שאני בחורה בת 28 ובלי שריר אחד נורמלי בגוף
טוב אולי חוץ מהלסת חחחחחחחח
בכל אופן אני צריכה לשקול לפחות 90 כדי לחזור לעשות הליכה.
החלטתי שאני לא מוותרת
ביום שאחרי שמתי על הפציעה חבישת סיליקון כזאת לפיזור הלחצים מעל שטח הפציעה, שמתי נעליים והחלטתי לנסות ולראות אם האופניים הישנות שלי מגיל 14 ששוכבות לי במחסן עדיין שוות משהו
לקחתי איתי את החברה המטורפת שלי שאני עושה איתה הליכה ויצאנו לרכיבה לא ארוכה מידי, בכל זאת לא רכבתי שנים וגם יש לי פציעה.
רציתי למות!
אופני מדבקה, כאלה עם מושב גברים קשה, אופניים נמוכים, אופני "הרים"
קיצר כל העומסים שפצעו לי את הרגל עכשיו פצעו אותי בין הרגליים
הכל סימנים כחולים וכל הגוף כואב
למחרת קניתי אופניים חדשים - GT NOMAD LADY 2.0 M SILVER 2011 מהממות
אופניים עירוניים, הרוח בפנים, הכיסא מלטף את התחת
על הישנים היה כתוב יגואר אבל החדשות הם לא פחות מלמבורגיני
באותו יום יצאתי איתם לרכיבה, עם כל הכאב מהיום הקודם ונהנתי מכל רגע
המושב כ"כ נוח שלא הרגשתי בכאבים
התאהבתי קשות!
בשבת באתי לרכב שוב וגיליתי פנצ'ר בגלגל האחורי
מסתבר שכשקניתי אותם הייתי צריכה לבקש גם למלא ת'פנימיות בחומר נגד פנצ'רים
בראשון בבוקר הייתי בחנות עם הפתיחה והחלפתי פנימית
יום שני הגיע וכולי מתרגשת כי באמת השקעתי ולא ויתרתי על עצמי בקלות
יכולתי להגיד "לא.. אני פצועה, אסור לי פעילות ספורטיבית.." אבל לא, הגדלתי ראש ומצאתי דרכים לעקוף את הבעיה
אני עולה על המשקל והמדריכה שואלת אותי "איך הלך לך השבוע?" והפנים שלה היו לא מאוד מרוצות
אמרתי שדווקא אחלה ושאפילו עשיתי מלא ספורט
מסתבר שהשבוע השלתי רק 100 גרם 😒
ברגע שאמרתי לה שעשיתי ספורט אז היא ישרה הזכירה לי שאמרה לי כבר לפני כן שאני צפויה להעלות מסת שריר ושצפויה לי עליה בשבועות הקרובים
אני יודעת שזה שלא ירדתי הרבה זה כי מתפתח לי שריר.. אבל עדיין ירדתי וכנראה שהרבה אפילו כי לא עליתי עדיין
בכל זאת זה ממש מבאס, לא אכפת לי להעלות בגלל שריר אבל ממש הייתי רוצה לדעת כמה שומן יורד ממני
ירדתי מהמשקל וכל מה שרציתי זה לבכות!
זה טיפשי לגמרי, אני יודעת, אבל אני רק רוצה לדעת שאני לא מתרצת לעצמי
מפחדת שאולי אני לא באמת משקיעה כמו שאני חושבת והשינוי שאני רואה על הגוף הוא לא באמת שם, אולי הוא סתם משהו שאני רוצה לראות על עצמי
ואולי כשאני עושה ספורט אני לא באמת כ"כ מתאמצת..
אני רואה אנשים רצים לידי כשאני הולכת, אין מצב שאני מסוגלת לדבר כזה!! אני אשבור לעצמי את הברכיים
107 קילו כל פעם נוחתים על רגל אחרת בעוצמה חזקה של תנופת ריצה, לא אפשרי.
אם שבוע הבא אני עולה תתכוננו לנחם אותי למה אני הולכת לבכות ולא אכפת לי שזה משריר
אני עדינה וחמודה, מילא עגולה.. אבל עגולה ושרירית?!! לא רוצה להיות רולה, הייתי סבבה עם להיות עגלגלה וסקסית
משקל חדש: 107.2
אני הרבה מתמרמרת כי פה אני פורקת את כל מירמורי השבוע שחלף וזה עוזר לי להמשיך וזה מה שאני בדיוק עושה
למרות כל הקשיים בדרך אני ממשיכה, גם תזונה וגם ספורט
החלטתי הרי להיות בריאה
בנובמבר הפסקתי לעשן
לפני חמישה שבועות שיניתי תזונה
ואח"כ ספורט שזה נשימה, סיבולת לב ריאה ושרירים שיחזיקו אותי וישמרו לי על העצמות
תודה על התמיכה של כולם אגב
יש פה הרבה אנשים שמעודדים ועוזרים
נותנים מידע בנוגע לספורט גם
משתפים התמודדויות
באמת אנשים מהממים יש פה
שבוע טוב לכולם }}{{
לפני 12 שנים. 6 ביוני 2012 בשעה 13:26