אני חושבת על כך שלא הייתי רוצה להיות הפנטזיה שלך, כמו שאתה אינך הפנטזיה שלי. הייתי רוצה שנהיה מאד מוגשמים, ומושקעים ומאוהבים זה בזו. הייתי רוצה להיות מושגת עבורך ולא פרי אסור ומתוק.
אני חושבת שהיינו מצליחים בחיים האמיתיים.
איתי לא לוקחים משכנתא, לא בונים בית עם גדר לבנה, לא נגדל יחד ילדים, לא נשב בבית קפה עייף ונחליף משפטים ריקים, לא נכנס למיטה ביחד בלי להתחבק או בלי שתבעל איזה חור שתרצה.
אני קוראת פה בלוגים של זוגות בדסמים ואומרת לעצמי כמוך, פאק, זה יכול היה להיות אנחנו.
איזו מחשבה מפחידה, שזה אשכרה יכול להיות אמיתי?
"ניחמת" את עצמך ואמרת שזה שקר אינסטגרם.
כאן זה ההפך מאינסטגרם. כאן הכל עולה ומדובר עד כאב. אני קוראת את הזוגות האלה ואומרת לעצמי, פאק, הייתי רוצה שתתקיים גרסה כזו שלנו.
זוכר שבהתחלה סרבת להיפתח מהחשש הגדול מתיבת הפנדורה?
אני חושבת שאפשר לומר שהיא נפתחה ושמחה על כך.
---------------
שמתי לב שבכל הקשרים המשמעותיים שלי למוזיקה היה תפקיד נרחב בתקשורת. אני תוהה לעצמי לאן כל המוזיקה שלנו תלך אם אנחנו ניגמר?
האם אשמע אותה ברקע כשגבר אחר ייגע בי? כמישהו אחר ממך ירצה לקחת אותי למחוזות אחרים?
אתה תמיד איתי.