לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של זונה מתחילה

הגעתי לכאן כי אני צריכה מקום לפורקן אישי.

אני נמצאת בצומת דרכים בחיי, צומת כזאת....
לפני 13 שנים. 5 במאי 2011 בשעה 17:10

אחת הפעמים הראשוונות שנתקלתי במילה זונה, הייתה במיטה עם ה24.7 שלי.

עשינו סקס ותוך כדי זה הוא שאל אותי אם אני רוצה להיות זונה.

זו הייתה הפעם הראשונה שחשבתי על זה, ולא עניתי לו מיד בשלילה.
הוא הראשון שבאמת הבין שכנראה אני אהיה אחת כזאת מתישהו ותמיד היה מתבדח על זה.

זה היה מדליק אותי.

אולי באמת הכתיבה שלי היא מעט סיפורית משהו.
אולי זה בגלל שאני אוהבת לקרוא, אולי זה בגלל שקראתי פה פעם פוסטים של מישהי שהייתה לכאורה זונה וסיפרה על הכל.

כששלחתי לכותבת הודעה, התברר לי שהכל מפוברק ושאלו פרקים מספר, התבאסתי מאוד, אבל מכל דבר לומדים.

ההזדמנות הזאת באה לי בדיוק בזמן המתאים.
בזמן בו אני מסתובבת בעולם בתחושת ריקנות אינסופית...
מרגישה שאין לי משמעות לשום דבר, שאין לי אפילו טיפת רגש או אכפתיות לעצמי.

אז החלטתי להסית את הכל.

אף אחד לא יודע מה עובר עליי, או מה עבר עליי עד נקודה זו.
התאהבתי במישהו מהאתר הזה, הייתי שם כשהוא היה יותר מזקוק לי.
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי - הוא נשוי.
לא עניינו אותי המניעים שלו - אהבתי אותו.

פניתי אליו, בבקשת עזרה.
לפני שהתחלתי עם כל ההליך הזה.
הוא סובב לי את הגב.
אפילו הוא לא הבין את המצוקה הרגשית שלי - ציפיתי ממנו
מצאתי את עצמי משאירה את הציפיות לכריות.

כל כך רציתי שמישהו יוציא אותי מהמעגל שנקלעתי אליו, שיהיה מישהו שיגיד לי שזה רע.
שזה לא מוסרי. אפילו משהו פשוט כמו אל תעשי את זה.

הוא רק עשה הצגה.

גם הוא כמו כל המתחסדים פה, לא האמין. הוא לא האמין שאני הגעתי לנקודה בה אני שוקלת את זה.
הוא רק לא יודע שאני כבר עברתי את הנקודה.

שמעכשיו, אני כבר זונה.
שזה כבר לא משנה כמה הוא יגיד לי ויאיים שהוא לא ייתן לזה לקרות. זה קרה.

זה קורה.

ולמען האמת, זה יותר טוב לי מכל השקרים שאנשים סביבי מנסים להציף אותי בהם.

אני לא צריכה אפאחד.
אני מסתדרת בעצמי.
יהיה לי כסף לקנות בית, משם תהיה לי נקודת פתיחה עצומה ומשם אני אסתדר.

זונה.

Episode​(לא בעסק) - בנינו,נכון שלהיות זונה זאת העבודה הכי עתיקה בתולדות ההיסטוריה.
לא יותר שווה לך ללכת ללמוד משהו שווה ולעשות מזה כסף?
משהו שאפשר להתגאות בו?

תארי לך,אנשים שואלים אותך במה את עוסקת ואת עונה - אני זונה.
ליברלים ככל שיהיו אנחנו לא נמצאים בתוך סדרה זונת צמרת ולך לא קוראים בל.
את יכולה יותר.אני בטוחה שאת יכולה יותר.
את לא צריכה שאף אחד יכלכל אותך ואת לא צריכה להיות זונה בשביל כסף.
את הכסף הזה את יכולה לעשות גם בצורה אחרת.שווה הרבה יותר.
משהו שאת יכולה להתגאות בו מעבר לכך שאת מגמירה מישהו בשש דק' ע"י מציצה.

תחשבי על זה.
לפני 13 שנים
nomorenomore - את שוב מנסה ללכת על הקטע הרגשי, כאילו להאשים את הבחור הנשוי בזה שאת "זונה".

דיי כבר.

פשוט תודי שאת בחורה שאוהבת זין עם 0 כבוד עצמי, ולכן את נותנת את החורים שלך לכל אחד ואחד, לא משנה כמה דוחה וכמה מעורר סלידה וזרא הוא, לעשות בך מה שבא לו.

עצוב פשוט, ומצד שני, אני לא לשכת הסעד, אז אין לי סיבה לדאוג או להיות עצוב בגללך.
לפני 13 שנים
זונה על אמת​(לא בעסק) - ידידי המלומד,
אני לא מאשימה אותו בהיותי זונה - אני בחרתי בזה.
אני מאשימה אותו בכך שהוא לא היה שם כשהייתי זקוקה לו.

אם היית יודע,
כמה כסף מוניות, כמה זמן ע"ח לימודים והפתעות נוספות כאלה ואחרות כשאבא שלו התאשפז.

הייתי פוגשת אותו בבתי-חולים. הייתי אשכרה באה לבית חולים בשביל לשמוע אותו מתלונן ומרחם על עצמו - להחזיק לו את היד.

הבנאדם סובב לי את הגב.

א. אני מודה ולא הכחשתי - אני אוהבת זין.

ב. כן, אני מזלזלת בעצמי, אני מרגישה מרוקנת ככה שזה לא מזיז לי הרבה.

אתה מנסה לנתח אותי, זה חמוד.

אני גבר בכלל לא?
לפני 13 שנים
מיסי​(נשלטת) - אז איך זה לחיות את הפנטזיה?
לפני 13 שנים
זונה על אמת​(לא בעסק) - קשה יותר מכפי שחשבתי.
אני צריכה להסתיר את הכל מכולם.

לחיות חיים כפולים על - מנת שהחברה תקבל אותי לחיקה.
לפני 13 שנים
מיסי​(נשלטת) - אולי באמת
לפני 13 שנים
זונה על אמת​(לא בעסק) - :)
לפני 13 שנים
2DubleTrouble​(לא בעסק) - קראתי את הבלוג שלך פעמיים.
אני חייבת לציין שאמנם יכול להיות שאני טועה (לא סביר אני טועה לעיתים נדירות מאוד) אבל באמת שמשהו לא נשמע "תקין" (כדי לא לחזור על המילה "אמין").
יקירה, את לא היחידה שעברה קשיים כאלה ואחרים.
את לא היחידה שעברה אונס ו/או נסיון לאונס.
את לא היחידה שהתנסתה בגיל צעיר ביחסי מין (אגב, לא סגורה על מי כתב מקודם שבגיל 17 הן מתחילות- תכלס מה שקורה היום בשוק זה שהן מתחילות כבר ב13....).
את לא היחידה שנתונה לקשיים כלכליים בין אם בגלל המצב במשק ובין אם בגלל הלימודים- ואולי אפילו שניהם יחד.
את לא היחידה שהתנסתה בפרידה קשה.
שורה תחתונה- כל מה שעובר עלייך- עבר כבר על כולנו ו/או על חלקנו. אם הכל ואם כלום. אבל עברנו.
אני יכולה להבין ולקבל את זה שאת מחפשת את המקום לפרוק את שעל ליבך- מקובל ולגיטימי ואולי אפילו זה האלטר אגו שלך שמוציא הכל בשפה קצת וולגרית (טוב יותר מקצת...)- תכלס כולנו קורבנות לשפה הזאת שהיא מנת חלקנו רק מההליכה למכולת השכונתית.
כן יצא לי לפגוש זונות. ולא זונות אישיות כי אם זונות תשלום. ועוד יצא לי לפגוש את אלו שבסופו של דבר כן שייכות ל"עשירון העליון" (מה לעשות... בזה נתקלים כמנסים לפתח מרד נעורים בסביבה אריסטוקרטית להחריד...) וכן יצא לשמוע שלמרות שהיו להן "מתווכים" הסכומים שלהן גבוהים יותר רק כיוון שלא רואים את הקרע בשמלה שלהן ושהן שותקות ונאנחות בזמן המתאים. אבל ניחא.
בסופו של דבר יקירה. אם את רוצה לפרוק- לכי על זה. מי עוצר אותך?! אבל אם באת לפרוק- תפרקי. אם את מקבלת תגובות לפוסטים- או שתגיבי או שלא- זכותך כאדם אינדווידואלי להחליט מה טוב לך. אבל כשאת פותחת פוסט אחר פוסט שהוא עצמו תגובה לתגובות מפוסטים קודמים זה כבר דיאלוג שטוח ולא פריקת מטען רגשי כזה או אחר (סתם נקודה למחשבה).
ואם טוב לך בעבודה שבחרת לעצמך- מה טוב מה יפה. אבל תואילי בטובך שלא להתהלך עם משקפיים ורודים- תודי באמת כפי שהיא ותחיי עם עצמך בשלמותך.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י