בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דרך

לפני 13 שנים. 23 במאי 2011 בשעה 19:32

מתחת לזרקור של המבט שלו קשה שם
מתחת לזרקור של ההבנה שלו בלתי אפשרי
להתקפל להמתח ועוד קצת
ואיפה הצללים שמגינים?
אני רואה אותם על הקירות כי רק שם הם נמצאים
והחדר מואר באור יחיד מכוון היטב
תאורה שמחליפה צבעים
אדום של כאב
וכחול של החרמנות
וירוק של קנאה
והצללים השחורים אפורים מרקדים להם בעליזות
והוא מכוון את התאורה היטב כל פעם מאיר חלק אחר
גם כשאני בורחת לאפלה הזאת הוא בתנועה אחת קטנה מדויקת הופך אותה בהירה
ולי לא נותר אלא להסתכל במראה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י