צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחשבות

מנסה לומר כאן את הדברים שאני לא מצליח לומר שם
לפני 4 שנים. יום חמישי, 22 באפריל 2021 בשעה 8:30

רוצה להסתכל על עינייך מקרוב

להתבונן עמוק עמוק לתוך השחור שבעין.

לראות שם את דמותי המשתקפת בקטן,

כאילו רק שם אני קיים.

 

אומרים שהעיניים הן הצוהר לנשמה,

אבל גם אמרו עליו, על מלאך המוות, שכולו מלא עיניים.

הביטי נא אל תוך עיני, האם מוות שוכן שם או נשמה?

 

ואם הסתכלת... ודאי תדעי למה נשמתי מתאווה.

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 20 באפריל 2021 בשעה 13:48

לפעמים הן רעות ולפעמים טובות

לפעמים הן צרות ולפעמים גדולות

לפעמים הן עצובות ולפעמים צוחקות

לפעמים הן כועסות ולפעמים מלטפות

לפעמים הן אטומות ולפעמים חודרות

לפעמים הן כבויות ולפעמים בורקות

לפעמים הן קטנות ולפעמים גדולות

לפעמים הן קרות ולפעמים חמות

לפעמים הן כהות ולפעמים בהירות

לפעמים הן קשות ולפעמים אוהבות

 

"הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי" (שיר השירים)

 

 

 

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 20 באפריל 2021 בשעה 11:42

בין קודש לחול אני חי

עם האמת שמשתוללת בי

עם אלף הרגלים

עם כל צלקת שעל פניי

אני יוצא שוב לפזר את המילים

בין המציאות לשיגעון הכול חוזר אליי

שם במקום ממנו באתי אין שלום

והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי

אני צריך לגדול מזה ודי

לגדול מזה ודי!

 

שמרי נא עליי

רק שלא ייכשלו רגליי