מחשבות

דווקא בזמנים של עשייה וברגעים שאני נראה חזק ושולט, דווקא אז מתעוררת הכמיהה לחבלים המתהדקים. 

לא בשביל החוסר אונים או ההשפלה...

אולי בעצם כן בשביל החוסר אונים... בעיקר לנוח... לנוח מכל האחריות שעל הכתפיים.

ככל שהחבלים מתהדקים הכל הופך להיות רפוי יותר... 

הרצון הופך לחסר משמעות ואפשר לנוח בתוך הרגע - אני, את והחבלים שסביבי.