לפני 7 חודשים. 17 באפריל 2024 בשעה 20:31
זה היה רגע של עייפות... עייפות עד כדי חידלון.
התיישבתי בשולי הדרך מיואש, יודע שאין בכוחי לצעוד את הדרך לבדי.
ואז משום מקום הגיחה סוסה פראית, הניחה עלי את ראשה והביטה בי במבט חומל וחושק.
ביקשתי שתניח לי לרכוב עליה... אך היא היתה אצילית ופראית ואני מלוכלך וכבד.
חזרתי לפסוע במעלה הדרך וגיליתי שאני חזק יותר בזכותה.
הסתובבתי, רציתי להודות לסוסה... קיוויתי שתבין שזה רק אבק מהדרך ושתחתיו יש מישהו שונה ומיוחד...
אך הסוסה נעלמה.
