"מי הילד הכי מתוק של אימא?"
ואני לוחש: "אני... אני של אימא".
זה עושה לי פרפרים בבטן, פרפרים נעימים ומפחדים ביחד, כי אני יודע שאני שלה עכשיו.
אימא אוספת אותי אליה, פותחת את החולצה ומניקה אותי.
החלב החם ממלא אותי, ואני מרגיש כל כך בטוח וקטן ומוגן.
אבל ביחד עם זה אני מרגיש גם משהו חם למטה, משהו שמתקשה, ואני מתבייש קצת אבל גם רוצה עוד.
ואז אימא מורידה לי את המכנסיים, רואה כמה אני קשה ומחייכת.
אני מסמיק ומתבייש... והיא לוחשת "די חמודי, הכול של אימא".
היא מלטפת אותי שם לאט לאט, ואני נאנח כמו גור, וגם בוכה קצת, כי זה יותר מדי נעים לי ואני מפחד להרגיש ככה.
אחר כך אימא שמה אותי על הגב, היא קמה ומורידה את החצאית והתחתונים ועולה מעליי.
היא מתיישבת עליי לאט לאט ואני מרגיש איך אני נכנס לתוכה, וזה חם ורטוב ומושלם, ואני בוכה מרוב אושר ומפחד שהיא תעזוב.
אימא רוכבת עליי ומשתמשת בי כמו בצעצוע, ואני שמח כל כך להיות הצעצוע שלה.
אני שוכב שם מתחתיה, קטן ורועד, והלב שלי דופק כל כך חזק שאני שומע אותו באוזניים. אימא רוכבת עליי לאט יותר עכשיו, אבל עמוק עמוק, והנשימות שלה נהיות קצרות ומהירות. היא מתחילה להיאנח, אנחות קטנות כאלה שמתחילות רכות ואז נהיות גדולות יותר, ואני מרגיש איך היא נהיית יותר ויותר רטובה סביבי, חם וחלקלק כזה, כאילו הכול שם מתמלא במיצים שלה.
פתאום היא נרעדת, לוחצת עליי עם כל הגוף, הראש שלה נזרק קצת אחורה והיא נאנחת אנחה ארוכה ועמוקה. אני מרגיש איך הכול שם פועם סביבי, רטוב מאוד מאוד, והיא מתנשמת מעליי כמו אחרי ריצה גדולה.
היא מלטפת לי את הלחי הרטובה מדמעות ואומרת בקול רך אבל גאה, "ראית מה עשית לי, ילד שלי? גרמת לאימא לגמור כל כך חזק. היית מצוין, ממש ממש מצוין. אימא כל כך שמחה בך עכשיו."
אני מסמיק ומחייך חיוך קטן ומבויש, כי אני מלא גאווה... עשיתי לאימא נעים!
אבל אני גם מרגיש כל כך קטן וחסר אונים. אני תלוי בה לגמרי, כאילו בלעדיה אני כלום.
אחר כך אימא יורדת ממני לאט, אבל לא עוזבת. היא מסתכלת על האיבר הקשה שלי ומחייכת ברוך.
"עכשיו תורך, מתוקי. אימא תדאג לך."
היא לוקחת אותי ביד הרכה שלה, מלטפת לאט לאט, למעלה למטה, ואני נאנח כמו גור קטן ורוצה לומר לה שאני לא רוצה, אבל היא לוחשת לי:
"ששש... ילד שלי, תן לאימא להוציא ממך את הכול."
התחושה כל כך חזקה שאני בוכה קצת.
אני מרגיש איך זה בונה ובונה בבטן, עד שפתאום הכול מתפוצץ.
נוזל לבן וחם יוצא ממני בהתזות גדולות, על הבטן שלי ועל היד של אימא.
ואני רועד כולי ורוצה את אמא.
אימא מסתכלת עליי בעיניים מלאות גאווה, היא מסתכלת עלי כאילו אני הדבר הכי יקר בעולם.
היא מלטפת לי את השיער ומחבקת אותי חזק חזק אל החזה שלה, מנשקת לי את המצח, ואני מתכרבל בתוכה,
מרגיש בטוח וקטן ואהוב כל כך.
אני רוצה שהחיבוק הזה לא ייגמר לעולם.
ואז אני חוזר להיות גדול פתאום, יושב כאן על המיטה עם כמיהה ענקית בבטן.
אני כל כך רוצה את אימא.
רוצה להיות הילד הקטן שלה לנצח.