שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Gaja

סיפורים, מחשבות ועובדות של שפחה השייכת לאדון הכי מדהים בעולם
לפני 13 שנים. 7 באוגוסט 2011 בשעה 14:54

פשוט אין....

לפני 13 שנים. 7 באוגוסט 2011 בשעה 5:55

ביום שישי בלילה האדון שלי טס ל 3 שבועות.....
אני מאחלת לו שיהנה וינוח ושיהיה לו כיף.....
ואני יודעת שזה לא סוף העולם ורק 3 שבועות.... אבל אני רגילה כמעט כל יום לראות אותו.... ופתאום כאילו יש לי חור וחסר לי משהו

בבוקר נכנסתי למשרד, ראיתי אור אצלו, ואז נזכרתי שהוא איננו
יושבת במשרד שלי, עוצמת עיניים ונזכרת ביום שישי בבוקר שהוא בא לבקר, להיפרד ממני
משחזרת כל נשיקה, כל נגיעה, על צעקה ושומרת עליהם טוב טוב.... שיספיקו לי עד שיחזור

לפני 13 שנים. 20 ביוני 2011 בשעה 12:18

טוב אז התחלתי לכתוב ואז הפסקתי, כי בעצם הרגשתי שלא היה לי משהו מענין לומר

זה בעיה, אנחנו רוצים ריגושים כל הזמן, ולפעמים שוכחים להעריך את האדם שהכי שם בשבילנו
אני עשיתי טעות חמורה, וכמעט ואיבדתי את האדון שלי... שבוע וחצי של סבל וחוסר ידיעה, האם הוא ישלח לי ויקבל אותי חזרה או שמה הרסתי הכל.....
דיברנו וטחנו את הנושא בלי סוף, והיום ב 03:30 לפנות בוקר האדון היקר שלי החליט לתת לי עוד הזדמנות
היום אין מאושרת ממני, מרגישה שחזרתי למקומי הטבעי

חשוב להעריך את מה שיש לנו ולא לקחת שום דבר ואף אחד כמובן מאליו

לפני 13 שנים. 22 במאי 2011 בשעה 9:23

אז אספר קצת על עצמי
לכאורה אישה רגילה, בת 35, נשואה +2, נראית טוב... חיה את חייה, אבל יודעת שמשהו חסר

מכירה בחור,שמעיר אותי אל חיים חדשים, יודע לזהות את כל אותם דברים שהבעל כבר לא רואה
לקלף את השכבות ולתת טעם חדש לחיים
למלא את החיים ברגש, באהבה, בשליטה,

אז היום אני שפחה, בבעלותו של האדון שלי, ואין מאושרת ממני
כל יום אני לומדת דברים חדשים
יש עדיין ימים קשים, אך אני מנסה
לומדת מהטעויות
רוצה לעשות הכל לשמח את אדוני
ללמוד להיות שפחה טובה יותר