לפני 17 שנים. 16 בספטמבר 2007 בשעה 23:12
לפני שנים הייתי ילדה
דברים היו נכונים אז
היום הם לא תופסים
עכשיו אני שומעת בברור תיקתוק מרגיז
אני יודעת שהזמן שלי קצוב ומתבזבז
דברים שנראו לי אז כילדה שיסתדרו עם הזמן
עכשיו פתאום לוחצים ומעיקים
הזמן עבר ועוד ממשיך והם נתקעו
מרגישה כול שניה שעוברת איך היא נחרטת וחורטת עליי
ונלחצת יותר ויותר
פעם הייתי ילדה לא היה מקום לדברים האלה
פתאום כבר לא ילדה
הרבה מאד זמן עבר עד שהבנתי את זה
למה לילדים אין את אותו חוש ארגון ורצינות
אם זה היה קיים אז
הכול היה פשוט יותר עכשיו
הדברים היו אחרים
כבר לא יכולה לבטל בהינף יד
כבר לא יכולה לחייך ולהתעלם מהכול
כבר לא יכולה להחזיק בנאיביות האולי טיפשית הזו
כבר לא
הזדקנתי.