לפני 18 שנים. 11 באוקטובר 2005 בשעה 23:09
היום יום ממלא אותי
הוא מלא בעיסוקים של יום יום
כביסה מדיח אוכל ועוד כאלה קטנות שיגרתיות
האמת?
היום יום שהכרתי כבר לא אותו יום יום הוא השתנה. רק מהרעיון שאותו יום יום מכיל אותך .
הנה אני מתעסקת לי ביום יום שלי והשער נפתח.... ואתה נכנס בו....והיום יום הזה נעלם כאילו לא היה וכול מה שיש עכשיו זה העיניים האלה שמסתכלות עליי הקול הזה שקורא בשמי הידיים שמקיפות עוטפות ומחבקות היום יום הזה הפך להפתעה, למתנה.
כול יום שאני איתך כול שעה ודקה אני מרגישה כאילו כול השמיים מחייכים אלינו מלמעלה ואנחנו להם חזרה.
החתונה עוד שניה וכאן.
לא מסוגלת להתאפק מנסה לא לחשוב על זה כי דאמט כמה טישו בחורה יכולה להשתמש?
אהוב שלי יפה שלי בן זוגי והאיש שבו בחרתי ובחר בי גם אין יותר קסם מהזמן שלנו יחד .
אוהבת אותך וגם עכשיו שאתה חדר לידי ....מתגעגעת.
דפי.
