תמונות מצב

חזרתי עכשיו.
אני עדיין מלאת אנדרנלין מהיום הזה.
התאריך של הערב מיילדום עוד רחוק אבל עם כל הדברים שיש לארגן, לטפל, לקנות, לסדר, זה נראה כאילו עוד שניה וחצי זה כאן
ומאיפה מוצאים את כל הזמן הזה?

הערב הזה התחיל מחלום שהיה לי,
ועכשיו החלום הזה מקבל טקסטורה מוחשית.
כל יום שעובר, כל דבר נוסף שנמחק מהרשימה, מביא את הערב הזה קרוב יותר, אמיתי יותר.
אני לא מוכנה להתפשר על שום פרט גם לא הקטן ביותר, מה שיוצר רק עוד יותר עומס של עבודה והתרוצצות
אני מתה על זה!!!

חכו תראו, אתם לא תאמינו למראה עיניכם!

נו כבר אני לא יכולה לחכות....


דפי.