סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמונות מצב

רגעים מהחיים .
לפני 12 שנים. 29 בנובמבר 2011 בשעה 18:38

קיבינימאט.

אני באה לכתוב בלוג, ופתאום אני קולטת שאני למעשה לא יכולה לכתוב שום דבר
מבלי שמישהו יעלב או מישהו יפגע או שאני אכתוב משהו שמישהו לא אמור לדעת או מבלי איזו תקרית בינלאומית

אז כדי לכתוב בבלוג שלי!!!, כן שלי!!!!
אני צריכה לחשוב על סינונים ומילות קוד ועמייט (ככה כותבים את זה?)

כוסעמק!

תמותו!!!!

רק אז יהיה לי חופש דיבור!

דפי.

digi's foxy - אני יכולה רק לתת לך עצה חמה .
אני אישית לא מסננת זה המוטו.
מוזמנת לאמץ.
מי שאוהב אותך יאהב אותך גם אם לא תסנני .
וגם לך מגיע מקום לפרוק
לפני 12 שנים
מישלי - אם כולם ימותו, אז מה הטעם בחופש דיבור ?!? למי יהיה להגיד ?

ובכלל, מה יש לכן אתן במשולש עם ה"תמותו!" הזה ?
מישהו עוד עלול לקחת אתכן ברצינות, וזה פלילי.

ובנימה רצינית, אני בדיוק כמו זו שכתבה מעליי, בעד להגיד. הכל.
יש דרך להגיד, ועת ומקום, אבל לא לשמור בבטן.
ותמיד אפשר אח"כ ליישר הדורים אם יש אי הבנות (אנחנו רק בני אנוש ועושים גם טעויות).

חיבוק.
מיש.
לפני 12 שנים
שולץ s - נראה לי עמאייט טוב יותר אבל זה לועזית, אז יש לך חופש בעניין.
(האיש שמתייחס רק לשוליי הדברים).

אם כמה אנשים ימותו מכאן, אולי אף אחד לא יצטער.

וגם, כולם מסננים. זה ההבדל בין פסיכים עם תעודות שכל מה שיש להם במוח נפלט החוצה ובין "נורמלים".
ויש גם "נורמלים" עם תעודות שלא מסננים ודווקא הפסיכים עם התעודות רגישים יותר לזולת.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י