יש לנו מערכת יחסים מורכבת לו ולי.
אבל רק בנקודה שבה הפסקתי להסתכל על המיקרו והתחלתי לראות את הדברים במקרו, הסתדרו חלקים בפאזל.
נכון, אני עוד לא מבינה הכל ויש פעמים שאני מוצאת את עצמי רוצה לנפץ לו ואזה על הראש אבל אין מה לעשות, יש דברים שמבינים רק בדיעבד.
אחת לכמה זמן קורה איזה משהו מאד גדול שגורם לי לחשוב על הכל מההתחלה לשקול את צעדיי ולהריץ בראש שיחת ״יחסינו לאן״
זה בדיוק אחד מאותם דברים, ואני די בטוחה שאם עורך דין יבחן את העניין יש כאן הפרת חוזה בוטה ויש לי עילה לתביעה.
אז כרגע אני הפעלתי סנקציות, אבל ברקע, ממש במאחורה של הראש, מתנגן לי השיר הזה:
אני לא מבינה.
וכרגע אני גם כועסת מאד.
אני חושבת שהגענו לנקודת מפנה רצינית ביחסים שלנו, כזו של
Make or break
ושוב המאחורה הזה מצקצק ומזכיר לי,
זו האהבה הכי הגדולה שאני כנראה אדע אי פעם בחיי, לא חושבת שהיא הולכת לשום מקום רק מתפתחת ומשנה צורה.
לא יכולתי לצום השנה, יש דברים חשובים יותר.
אני ממש צריכה אותך עכשיו איתי, אני יודעת שתקשיב.
דפי.