בפרשת השבוע ,בלק , בלעם נשלח לקלל את עם ישראל על ידי בלק, וכידוע, בסופו של דבר הוא מברך אותם בברכות היפות ביותר. הידועה בהן אף נאמרת בתפילה "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל"
באחת הברכות אומר בלעם כך: "הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב"
אמנם אמורה להיות כאן ברכה, אך האם -עם לבדד ישכון זו איננה קללה? האם זו ברכה? הנצי'ב מסביר שכשעם ישראל ינסה דווקא להתערב בגויים, או יותר גרוע להתחנף אליהם, אז תבוא מפלתו. אולם כשישמור על יחודו , ולא יתחשב בגויים או במה יחשבו הגויים, אז תתקיים הברכה של יעקב ליהודה, שחוזרת גם בפי בלעם לעם ישראל: "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ", הביטחון שמשדר האריה שאפילו לא צריך לזוז כדי למלוך, כבר יעשה את העבודה.
התקופה האחרונה, כשמנסים להפיל אותנו מבפנים, להתחנף אל "אומות העולם" במוסרנות שקרנית ומעוותת ולהודות על חטא שלא חטאנו, הופכת אותנו לצנינים בעיניהם, ולא מרימה את קרנינו , אלא ההפך.
כשנראה ביטחון ביכולת שלנו ובעוצמה שלנו, ולא נתחשב במה יגידו, נוכל לשבת כאן בשקט, גם בלי להפעיל אותה.
ואז- יהיה פה שלום אמת , איש תחת גפנו - "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל" .
שבוע טוב,
דפי.
