אף פעם לא האמנתי ועדיין לא מאמינה במה שחלק מהאנשים אומרים על נישואים, שברגע ששמתם טבעת זהו, הכול נגמר אין חרטות, אתם תקועים לנצח.
אתמול חל יום הנישואים הראשון שלנו, השנה הזו עברה כול כך מהר,אני מאמינה בבחירה מחודשת מתוך רצון אמיתי ואהבה כנה ואתמול בחרנו אחד בשני בשנית לחיות את חיינו יחד וזה נוסח הברית:
בשישי בשבת, יום טו, שנת תשסז למניין שאנו מונים כאן מעידים, נבנה את ביתנו המשותף תוך גילוי לב הדדי, פתיחות, התחשבות ואהבה. נשאב כוח מהחיבור בינינו, נתמוך ביצירה
המשותפת והנפרדת של כל אחד מאיתנו, למען הגשמת יכולתנו הפיזית, הנפשית והרוחנית.יש בנו תקווה שנדע להתגבר על ימים קשים ושנמצא את הכוח להבין ולסלוח, למחול זו לזה על המגרעות, החולשות ומצבי הרוח ולעמוד זה לרשותה של זו, שנדע להקשיב ולהיות רגישים, כדי שנחזק איש את רעהו ונתחזק באהבתנו. נחלק בינינו את מלאכת החיים כפי יכולתינו בשוויון, הגינות ומתוך רצון כן. נחנך את ילדינו ברוח הקדמה, אהבת האדם והחי, תוך הימנעות מדיעות קדומות ושנאת חינם. חיינו יחד ניזונים מהידיעה שמידידות אמת נובעת אהבה עזה ותמידית. אנו מבטיחים להיות כנים ורכים. לציין אבני דרך משותפות. לחגוג את הצלחותינו, לכבד את ייחודינו ולשאוף לצבוע את העתיד בצבעים בוטחים של טוב לב. מי יתן ונחיה מדי יום ביומו כאילו היה זה היום הראשון, האחרון והיחיד של היותנו בצוותא. מי יתן ואהבתנו תמשיך להעמיק ולהתפתח מי יתן וימינו יהיו מלאים בשלווה, שמחה ונחת שרויים בחברתו של בן/בת זוגנו.
בחתמנו על כתובה זו אנו מאחדים שוב את ליבותינו תחת כנפי האהבה. כתובה זו ניתנה ונתקבלה
בנוכחות חברנו האהובים והתומכים לאורך כל הדרך.
והכל שריר וקיים
אני אוהבת אותך ובוחרת בך חברי אהובי בעלי.
דפי.
לפני 17 שנים. 6 בינואר 2007 בשעה 15:32